אמנות טובה

השבוע, שלושה פרוייקטים אמנותיים המשלבים אקטיביזם, סולידריות ופעילות קהילתית. אמנות שעושה טוב בימי קורונה

המפלגה

גיל הלר, צייר ריאליסטי, בוגר בית הספר לציור של ישראל הרשברג. במקביל להיותו צייר, הוא מנהל את פנימיית התיכון היוקרתי למדעים ולאמנויות בירושלים. גיל הקים לאחרונה מפלגה פיקטיבית ששמה המפלגה.

מאיפה בא הרעיון להקים מפלגה?
״כולם מקימים מפלגות – יש טרנד כזה. המפלגה שלנו היא מפלגת דמה שמטרתה לטרלל. אני לא אמן פוליטי בהגדרתי אבל לפעמים קצת בא לי להיות. הסתכלתי מסביב וראיתי את השפה הויזואלית של המפלגות – אסתטיקה צפויה מראש, לעוסה, מיושנת מאד, הפונה לסנטימנט הכי בסיסי והכי משעמם. רולאן בארת דיבר על מסמנים ומסומנים כבר בשנות השישים ומאז שום דבר לא השתנה. ההסתכלות על הציבור היא כמו על עדר מטומטמים ואין שום ציפיה לעומק או חשיבה ביקורתית. זה מתחיל מהעיצוב ומסתיים במסרים שמטרתם לרצות את המכנה המשותף הרחב ביותר. צבעי כחול ולבן – כאילו יש תבנית למודעות פוליטיות. במפלגה שלי אני משתמש באותם פונטים ובאותה אסתטיקה ולוקח אותה לקיצוניות.
כמעט כל המפלגות החדשות דורשות להתפצל ומכנות את המפלגות האחרות ״מפלגות אוירה״. אני מגיב בפוסטים של המפלגות השונות ומזמין אותם להתחבר. אבל משום מה הם לא עונים לי… אני טרול חביב ואני ממש נהנה מזה.

למה לא הסכמת לקבל את מועמדותי לשרת התרבות?
״כי אני מחפש רק אנשים שלא עשו דבר בשביל להצדיק מקום בולט בפוליטיקה, ממש כפי שמקובל. אנשים בעלי יכולת השפעה אמיתית – מקומם לא איתנו. האנשים שהצטרפו באים מעולמות מאד שונים אבל כולם חולקים את התחושה שעובדים עלינו בפנים והם נהנים להיות חלק ממהלך ששם את השקר על השולחן ומשחק איתו״.

איך המפלגה משתלבת עם היותך איש חינוך?
״התלמידים שלי בעיקר מתפדחים מזה שאני כמן הדוד המוזר שעושה בושות אבל אני אוהב גם לעשות דברים מחוץ למיינסטרים – האלטר אגו מאפשר לי לעשות מה שבא לי. איכשהו אנשי חינוך נתפסים כמעין נבחרי ציבור שצריכים להיות תמיד זהירים בגלל עמדת ההשפעה והכוח. בני נוער צריכים לגבש בעצמם את דיעותיהם.יש כאן הומור שגם מעורר חשיבה ביקורתית.

כאמן, איך עוברת עליך תקופת הקורונה?
כצייר אתה גם ככה מבודד רוב הזמן ועיקר העיסוק שלי הוא פנימה. מבחינתי
הבילוי האידיאלי שלי הוא להיות בסטודיו. מבחינתי, העולם הצטרף אלי. מבחינת עולם האמנות אני מקווה שזה ירגיע את הטרפת. גם אמנים מצליחים התחילו להוריד מחירים וזה מאפשר לאנשים נוספים לרכוש אמנות. אולי עכשיו אני אחיל להיות נועז. הציור של ג׳ורג׳ פלויד הוא ניסיון ראשון באמירה פוליטית מובהקת.

הקו החם של עולם האמנות

שיראל הורוויץ, אמנית מיצב ומיצג. בוגרת בצלאל 2007 ותואר שני באמנות בינתחומית באוניברסיטת תל–אביב. הקימה את הקו החם.

איך נולד ״הקו החם״?
הקו החם נולד מתוך הרבה תסכולים שהקורונה הציפה. זה התחיל כרצון לצעוק את כל התיסכולים והכאבים שלי כאמנית אבל פיתחתי את זה לפרוייקט מיפוי קולקטיבי של תיסכולים בעולם האמנות הישראלי. יש המון פחד לומר את הדברים בקול וכמעט לכל משפט שאגיד יש מחיר אבל מצד שני יש ערך להגיד את הדברים בקול – בלי ההשלכות שיכולות להיות לזה. הקהילה הזאת מאד קטנה והכל בה מאד אישי.

מה את רוצה להשיג?
המטרה שלי היא לייצר מרחב בטוח ולנסות לייצר מעין מד כאב של עולם האמנות, בתקווה למפות את הכאבים הכי בולטים. אני לא מחכה לאף אחד שייתן לי מקום אלא עושה את זה ומחכה לראות מה קורה. עד כה התקשרו כחמישים איש. יש פער בין ההתקשרויות להקלטות – בהתחלה רק מקשיבים ומנתקים.

מה גילית עד כה?
מההקלטות עד כה היו כמה דברים שהפתיעו אותי, כמו למשל, ביטוי לתסכול של עשייה בסטודיו שלא חשבתי שיעלה. היתה התייחסות לנושא תקציבים בתוך מוסדות, על הבדלים בין בתי ספר לאמנות ועל תחושת עליונות שיש לבצלאל. דברים נוספים שעלו:
תסכול לגבי קולות קוראים שיוצאים ברגע האחרון – מי יודע עליהם ומתי?
תסכול לגבי חלוקה של שכר אמן ושכר אוצרות בתערוכות – מי מקבל כמה כסף – אין שכר אמן אבל יש שכר אוצרות.

מה התוכנית לגבי הפרוייקט?
ההקלטות יתומללו (תוך השמטת שמות ופרטים מזהים), יוקלטו שוב על ידי שחקנים מקצועיים. ההקלטות המקוריות יימחקו. הפרוייקט יוצג כמיצב סאונד בתערוכת הפתיחה של מוזיאון רמת גן בסביבות אפריל.

ניתן להקליט הודעות עד סוף פברואר בטלפון 0733744727.

אנחנו פתוחים

אדם יקותיאלי, הידוע גם כנו הופ. התפרסם כאמן רחוב אבל מאז חשוף בזהותו האמיתית ומתמקד בפרוייטקים קהילתיים עם סוגי אוכלוסיה מגוונים. שותפה בפרוייקט: הילה הראל – אמנית רב תחומית ואקטיביסטית עירונית, בין השאר, מרכזת את פרויקט הגינה הקהילתית בפלורנטין.

מה הרעיון?
זהו פרוייקט חדש, ממש בתהליכי התהוות ראשוניים, שממטרתו לסייע לעסקים ובעלי מקצוע שמתקשים להחזיק את הראש מעל למים בתקופה קשה זו. מדובר על פרוייקט תל–אביבי שיהווה אינדקס של עסקים מקומיים עם סיפורים מעניינים. לכבוד הפרוייקט יוקם אתר ייחודי עם מפה מצויירת ותוכן על כל עסק. בפועל הרעיון המתגבש הוא לתכנן מוצרים שיהיו תוצר של שיתופי פעולה בין עסקים, אנשי מקצוע ואמנים. לדוגמא, סדרה של מחברות מעוצבות שכל בעל מקצוע יהיה אחראי על חלק אחר: העיצוב, הכריכה והנייר. כל מוצר יגיע עם הסבר על כל המקומות שהיו מעורבים ביצירתו. זה גם יביא פרנסה למקומות וגם תשומת לב במובן של פולקלור מקומי.

אפשר להמליץ על עסקים?
כאמור,הפרוייקט מיועד לתל-אביב ועדיין ניתן להמליץ (עד ה- 17.1.21) על העסקים/חנויות/יצרנים עצמאיים האהובים עליכם בעיר: חנויות של פעם, בעלי מקצוע מומחים, מקומות חדשים או ותיקים עם סיפור מעניין או התמחות ייחודית ויוצא דופן. הם מחפשים במיוחד את העסקים הפחות מוכרים, את אלה המתקשים בתקופה המוזרה והמאתגרת הזאת וגם את אלה שעשויים להיות על סף סגירה ותרצו להפנות אליהם אלומה של אור.
את שמות העסקים שלכם כיתבו לאדם בעמוד הפייסבוק שלו כאן.