בשורה נפלאה למעריצי כריסטו – העבודה היחידה שתכנן ולא בוצע בחייו עומדת להתממש והיא גם תהיה העבודה הקבוע היחידה של כריסטו – מאין אנדרטה לזכרו. אמנם קרן כריסטו וז'אן קלוד עדיין לא הודיעה על מועד ההקמה אבל השבוע התפרסמו מספר כתבות בנושא, המרמזות שיש התקדמות לקראת הביצוע.
הפרוייקטים העצומים של כריסטו התגבשו לא פעם במשך עשרות שנים עד למימושם. כך היה בפרוייקט הרציפים הצפים באיטליה, בו ביקרתי בקיץ 2016. כך היה גם לאחרונה, בפאריז, כאשר פרוייקט עטיפת שער הניצחון בחודש אוקטובר האחרון – נהגה לפני 60 שנה והתממש רק אחרי מותו של כריסטו.
המונומנט העצום הזה צפוי להיבנות באמיריות – כ– 160 ק״מ דרומית לאבו דאבי, באיזור מדברי בשם Liwa. הוא יהיה מורכב מ– 410,000 חביות פלדה בשלל צבעים, שיסודרו כמו פסיפס המאזכר את האדריכלות האסלאמית המסורתית. כריסטו וז׳אן קלוד ביקרו לראשונה באמירויות בשנת 1979 וסיירו במדבר Liwa. אז החליטו שזה יהיה המקום המועדף עבורם ואף בחרו את הצבעוניות של המונומנט בגוונים של צהוב ואוקר.
בקיץ 2018 הקים כריסטו מהדורה קטנה וזמנית של המסטאבה בלונדון – באגם הסרפנטיין שבהייד פארק. כאן העבודה היתה מורכבת מכ– 7,500 חביות בצבעים של כחול ואדום. זה היה נחמד אבל לא חוויתי את זה כ- wow.
במקביל, נערכה בגלריה סרפנטיין הסמוכה תערוכה של עבודות מוקדמות של כריסטו, שכבר בסוף שנות החמישים עבד עם חביות נפט. כמובן שהשימוש בחביות נפט באמירויות הוא לא רק קישוטי אלא גם ביקורתי. עתה כולם ממתינים לאישור הרשויות לביצוע העבודה.
המסטאבה תהיה יצירת האמנות הציבורית הקבועה היחידה של כריסטו וז'אן קלוד, וגם פרויקט הסיום שלהם. כמו כל הפרוייקטים של בני הזוג, גם הוא יממומן מציורים ורישומים שנעשו על ידי כריסטו במשך השנים. לפי רצונו של כריסטו, הפיקוח על הפרוייקט יבוצע על ידי אחיינו ולדימיר יאבצ'ב, שעבד עם האמנים למעלה משלושה עשורים ולאחרונה היה אחראי למימוש עטיפת שער הניצחון. גם אם הביצוע יאושר בקרוב, הקמת המסטאבה תיערך בין שלוש לחמש שנים. לשמחתנו, נוכל לבקר שם וכפי שקורה לא פעם כשיצירות אמנות מוקמות במקומות נידחים, הם גורמים להתפתחות האיזור כולו.
אז למעריצי כריסטו, ואני ביניהם, יש בהחלט למה לצפות.
רוצים לשתף פוסט זה?
תפיצו את האהבה. תודה
[addthis tool="at-below-post"]
דבי יקרה,
תודה גדולה על כל הפוסטים שלך!
הם מרתקים ומחכימים!
מדהים לגמרי, אין כמו כריסטו לאפקט WOW, ואני בטוחה שהמיזם החדש-ישן יקום, גם אם הוא ידרוש 2000 בנגלדשים שישלמו בחייהם, כמקובל באזור המפרץ
מאמר מצוין ועמוק ב"אלכסון" מראה גם את התפרצות האגו שיש בפרויקט הזה, הסופי, הבעייתי כל כך. הוא נוגד את המהלך של כריסטו כל ימיו כאמן.
שווה לקרוא את המאמר, למי שמעוניינים:
https://alaxon.co.il/article/נפט-על-פני-מים/