הביאנלה ה- 59 בוונציה מחממת מנועים

  • מחבר:

בעוד כחודשיים תיפתח המהדורה ה– 59 של הביאנלה לאמנות בוונציהאירוע האמנות החשוב בעולם. עברו שלוש שנים מאז הביאנלה הקודמת. אי אז, במאי 2019, האוצר רלף רוגוף טבע את כותרת הביאנלה שתחיו בזמנים מעניינים. האבסורד הגדול הוא שמה שנשמע אולי כברכה סינית עתיקה הוא למעשה משפט שנאמר כקללה (כשהזמנים "שאינם מעניינים" מתייחסים לעיתות שלום ושלווה) וככל הנראה הומצא על ידי דיפלומט בריטי באסיה בשנות ה-30. מי היה מאמין שהקללה הזאת אכן תתגשם ושהעולם ייכנס לתקופה של מגיפה, שבעטיה הביאנלה תידחה בשנה.

כריכת הספר של ליאונורה קרינגטון ששם התערוכה נלקח ממנו

הכותרת של הביאנלה שתבוא עלינו לטובה היאחלב החלומות״כשם ספרה של ליאונורה קרינגטון (1917–2011), אמנית סוריאליסטית ומספרת סיפורים, שאהבה להמציא סיפורים ולצייר תמונות עבור ילדיה. היא חיה חלק גדול מחייה במקסיקו, ובניה זוכרים שישבו בחדר גדול שקירותיו היו מכוסים בציורים של יצורים מופלאים, הרים נישאים וצמחייה פראית, שם היא סיפרה סיפורים נפלאים ומצחיקים. החדר הזה אמנם סויד אבל כמה מהפלאים שלו נשמרו במחברת הקטנה שקרינגטון כינתה "חלב החלומות“, שהפך לספר ילדים לגילאי 6-9. היצירה של קרינגטון יוצרת חיבורים מלאי דימיון בעולם שמתחדש תדיר ומאפשר שינוי וטרנספורמציה.

צ׳צ׳יליה אלמני, שנבחרה לאצור את התערוכה המרכזית של הביאנלה היא שבחרה את הנושא, לאחר שיחות רבות עם אמנים שקיימה בשנתיים האחרונות. בחזון האוצרותי שפורסם באתר הביאנלה היא מפרטת את השאלות והמחשבות שעלו בשיחות, על הישרדות המין האנושי על רקע מגיפת הקורונה. איך משתנה ההגדרה של האדם? ממה מורכבים החיים ומה מבדיל בין הצומח והחי, האנושי והלא אנושי? מה האחריות שלנו כלפי כדור הארץ, אנשים אחרים וצורות חיים אחרות? ואיך היו נראים החיים בלעדינו? התערוכה "חלב החלומות" שואבת השראה מיצורי העולם הדימיוני של ליאונורה קרינגטון כנקודת מוצא וכבני לוויה למסע של מטמורפוזה אמנותית של הגוף ושל הגדרת האנושי.

אוצרת הביאנלה צ׳צ׳יליה אלמני ונשיא הביאנלה, מפיק הקולנוע רוברט צ׳יקוטו

"'חלב החלומות' היא לא תערוכה על המגיפה, אבל היא מציינת, מן הסתם, את תהפוכות התקופה שלנו. בזמנים כאלה, כפי שההיסטוריה של הביאנלה מראה בבירור, אמנות ואמנים יכולים לעזור לנו לדמיין אופנים חדשים של דו קיום ואפשרויות אינסופיות חדשות של טרנספורמציה”. צ׳צ׳יליה אלמני

נושאים מרכזיים

הביאנלה השנה תכלול 80 משתתפים לאומיים בג'יארדיני, בארסנלה וברחבי העיר. משתתפים בפעם הראשונה: קמרון, נמיביה, נפאל, עומאן ואוגנדה; והשנה עם ביתנים נפרדים: הרפובליקה של קזחסטן, קירגיזיסטאן ואוזבקיסטן. התערוכה הבינלאומית תתקיים בביתן המרכזיג'יארדיני) ובארסנלה, וכוללת 213 אמנים מ-58 מדינות; 180 מהם משתתפים לראשונה בביאנלה. יוצגו 1,433 יצירות וחפצים, 80 פרויקטים חדשים נוצרו במיוחד עבור הביאנלה. התערוכה הבינלאומית תתמקד בשלושה תחומים עיקריים: ייצוגי גוף ומטמורפוזה של הגוף, היחסים בין האדם לבין הטכנולוגיה והקשר בין הגוף לאדמה.

כיום נראה שהעולם מפוצל באופן קיצוני בין אופטימיות טכנולוגית – שמבטיחה שניתן לשכלל את גוף האדם דרך המדעלבין הפחד מהשתלטות מוחלטת של מכונות באמצעות אוטומציה ובינה מלאכותית. השבר הזה התרחב במהלך מגיפת הקורונה, שהרחיקה אותנו עוד יותר אחד מהשני הפכה חלק ניכר מהאינטראקציה האנושית למתווכת מסכים.

הסחרור הטכנולוגי, התגברות המתחים החברתיים, התפרצות המגיפה והאיום הממשמש ובא של אסון סביבתי מזכירים לנו מדי יום שכגופים בני תמותה, אנחנו לא אלמותיים וגם לא עצמאיים, אלא חלק מרשת סימביוטית של תלות הדדית הקושרת אותנו זה לזה, למינים אחרים ולכדור הארץ בכללותו.

אוירה זו משפיעה גם על היצירה האמנותית, כשאמנים רבים יוצאים נגד התפישה ששמה את בני האדם במרכז היקום, כשכל שאר האלמנטים נועדו לשרת אותם. אמנים אלה חוגגים חיבור חדש עם עולם החי ועם כדור הארץ. אחרים מגיבים להתמוססות של מערכות אוניברסליות  שבמשך שנים הכתיבו את מקורות המידע ואת הגדרות הזהות. המודל השולט בעולם המערבי המודרני של "איש התבונה" תמיד היה לבן וגברי. כתחליף, אמנים רבים מאתגרים את התפישות הקונבנציונליות של האנושות באמצעות מוטציות ועולמות מדומיינים המאוכלסים על ידי יצורים נקבוביים, היברידיים, מגוונים  בדומה ליצורים יוצאי הדופן של ליאונורה קרינגטון.

השפה העיצובית של הביאנלה הופקדה בידי משרד העיצוב Formafantasma

ביאנלה נשית

לראשונה בתולדותיה בת 127 השנים, הביאנלה תכלול רוב מוחץ של נשים ואמניות אבינאריותבחירה המשקפת את הרצון, בעידן הנוכחי, להציע אלטרנטיבות למודל הגברי השולט. מתוך 213 האמנים המציגים בתערוכת ״חלב החלומות״ כ– 90% הם נשים, או אבינאריים. זהו נתון היסטורי, למרות שהאוצרת לא הדגישה זאת בטקסט שלה, אלא התייחסה, כאמור, לשבירת המוסכמות לגבי מודל השליטה הגברי. חבל שמבין רשימת האמניות הארוכה אין אף אמנית ישראלית. שמה של מיכל רובנר מיד עולה בראשי בהקשר של טרנספורמציה אנושית. דווקא הראשונה ברשימה המסודרת לפני סדר האב היא נור אבוערפה, אמנית פלסטינית ילידת ירושלים ובוגרת בצלאל. מארגני התערוכה נמנעו מלהסתבך עם הישראלים והפלסטינאים, כשציינו רק את שם העיר ולא את שם המדינה, כמו אצל רוב המשתתפים

גם הביתן הישראלי יהיה על טהרת הנשים:  עילית אזולאי היא האמנית שתייצג את ישראל יחד עם האוצרת ד״ר שלי הרטן, שתיהן חיות בברלין והגישו הצעה משותפת לביתן. עילית היא בוגרת בצלאל, שם למדה צילום. היא הרחיבה מעבר לגבולות הז׳אנר על ידי יצירת עבודות רב-שכבתיות, המאפשרות מספר זויות מבט במקביל וכך, למעשה, מטשטשת את תפקיד הצלם כקובע נקודת מבט יחידה. כיום אזולאי היא אמנית-חוקרת מולטי-דיסציפלינרית, היוצרת גם מיצבים ומיצגים. 

cecilia-alemani_andrea-avezzu

בתפקיד האוצרת

צ׳צ׳יליה אלמני היא אוצרת איטלקית שבסיסה בניו יורק. מאז 2011 היא  המנהלת והאוצרת הראשית של High Line Art, תוכנית האמנות הציבורית מוצגת ב-High Line בניו יורק. בשנת 2018, אלמני שימשה כמנהלת אמנותית של מהדורת הפתיחה של Art Basel Cities: Buenos Aires. ב-2017 היא אצרה את הביתן האיטלקי בביאנלה בוונציה

בביאנלה הקרובה, בהתאם לחזון של אלמני, התערוכה המרכזית לא תתרכז רק באמנות עכשווית אלא תציג חמש קפסולות זמן, בהן יהיה שילוב של עכשווי והיסטורי, טרנד שאנחנו מכירים בשנים האחרונות גם בתערוכות מוזיאליות וגם במכירות פומביות. הגישה הזאת, המכונה טרנסהיסטורית, מגשרת בין העבר והווה ומאפשרת רבדים חדשים של משמעות.

במהלך החודשים האינסופיים האלה מול המסך, הרהרתי בשאלה איזה תפקיד צריכה תערוכת האמנות הבינלאומית למלא בצומת ההיסטורי הזה, והתשובה הפשוטה והכנה ביותר שיכולתי למצוא היא שהביאנלה מסכמת את כל הדברים שיש לנו. כל כך התגעגעו בשנתיים האחרונות: החופש לפגוש אנשים מכל העולם, האפשרות לטייל, השמחה שבבילוי משותף, תרגול השוני, התרגום, חוסר ההבנה וההתאחדות”.
ציטוט של צ׳צ׳יליה אלמני

השנה  לראשונה אדריך סיורים בביאנלה בוונציה. מעוניינים לסייר איתי? ליחצו על הכפתור והשאירו פרטים.

רוצים לשתף פוסט זה?
תפיצו את האהבה. תודה

[addthis tool="at-below-post"]

עוד לא רשומים לקבל עידכונים
שבועיים במייל? כדאי!

לפוסט הזה יש 7 תגובות

  1. תמי רכטר

    תודה על הסקירה המעניינת
    תמי רכטר

  2. אסתר אורן

    נהינתי ביותר מהכתבה.
    אלפי תודות!

  3. לילי שלם

    דבי יקרה,
    תודה על הסקירה המרתקת ומעניינת מאוד.
    את מצליחה להעביר את רוח העשיה עם המון רגש וחדוות היצירה שלך.תבורכי!
    תודה רבה.לילי

  4. רותי להט

    היי. האם תקיימי גם השנה הרצאה על הביאנלה? אשמח להתעדכן. רותי להט

    1. Debby Luzia

      הי רותי אכן תהיה הרצאה בטוקהאוס, כנראה בתחילת מאי. עוד לא קבענו תאריך.

  5. רונית

    שלומות דבי מאד נהנית לקרוא אותך, מרחיבה דעת ורגש. האם את יוצאת ומדריכה קבוצה לביאנלה?
    בברכה רונית

    1. Debby Luzia

      הי רונית
      התשובה חיובית. מסתבר שיש לכך ביקוש.שלחי לי מייל.
      תודה!

כתיבת תגובה