הביאנלה ה- 18 לאדריכלות בוונציה פותחת צוהר לנושאים המעסיקים אדריכלים מובילים בכל העולם - אנשי מקצוע שישפיעו על חיינו בעתיד.
הביאנלה ה– 18 לאדריכלות בוונציה, שנפתחת בסוף שבוע זה, מפנה את הזרקור לתחום שמעצב את חיינו מצד אחד, והוא כמעט מובן מאליו, מצד שני. לאדריכלים יש את הכוח לשנות את התרבות דרך האופן בו בונים וחושבים על משאבים. כשאני חושבת על אדריכלות אני חושבת גם על האחריות העצומה המוטלת על כנפי אנשי המקצוע, שהתוצרים שלהם יחיו עוד הרבה שנים אחריהם וישפיעו גם על סביבת חייהם של הדורות העתידיים.
העתיד של כולנו
על מה חושב אדריכל בבואו לתכנן מבנה? האם כל האדריכלים הינם בעלי המודעות והמעוף הנדרשים כדי להעשיר ולשפר את מרחב המחיה שלנו? בארץ, לצערי, נדמה שאדריכלים רבים פועלים בעיקר כעבדים של יזמים שרוצים למקסם רווחים. אסתטיקה ומבנה שמספק איכות חיים לדייריו בדרך כלל לא מיטיבים עם הכיס של היזם או הקבלן.
הביאנלה מהווה הזדמנות לראות את האפשרי, היצירתי, העכשווי ולהבין מהם הנושאים העומדים בחוד החנית של האדריכלות העולמית עכשיו. זו הזדמנות לפגוש עבודות של האדריכלים הנחשבים בעולם ולקבל מהם השראה וגם לראות כיצד חומרים חדשים משרתים את סביבת חיינו. אבל בעיקר, כמו בביאנלה לאמנות, זו הזדמנות לראות את הנושאים המשותפים המעסיקים אדריכלים בכל העולם. אדריכלות חייבת להיות מחוברת גם לפוליטיקה, לתכנון ציבורי וגם לבריאות הציבור, שזה כולל נושאים של איכות הסביבה.
בחזרה לאפריקה
כמו בביאנלה לאמנות, גם כאן יש חלוקה בין הביתנים הלאומיים לבין התערוכה המרכזית. האוצרת של התערוכה המרכזית השנה היא ד״ר לזלי לוקו, האוצרת השחורה הראשונה שנבחרה לתפקיד זה. לוקו אמנם נולדה באנגליה אבל היא מאד מחוברת למקורותיה האפריקאיים ולכן, הדגש בתערוכה שלה יהיה על אפריקה וקהילותיה בעולם המערבי. כמו בביאנלה האחרונה בוונציה, הפוקוס יהיה על סיפורים אלטרנטיביים, המעשירים את הנרטיב הבודד (המערבי הלבן), ששולט בקאנון כבר שנים. ״אני לא רוצה להחליף את הקאנון אלא להרחיב אותו״ – אמרה לעיתון FT. תמיד צריך לזכור מי מספר את הסיפור. לדבריה, ״אפריקה היא מקום שבו נושאים כמו שוויון, משאבים, גזע, תקווה ופחד מתכנסים ומתמזגים. ברמה אנתרופולוגית, כולנו אפריקאים. ומה שקורה באפריקה קורה לכולנו״. עוד לפני פתיחת הביאנלה יש לנו הזדמנות לדגום את הקושי להיות אפריקאי. ממשלת איטליה סרבה להעניק אשרת כניסה לשלושה אנשי צוות של האוצרת מגאנה. הטענה היא חשש סביר שהם לא יעזבו את המדינה עם תום תוקף הויזה.
מעבדת העתיד
לוקו בחרה להסתכל קדימה אל העתיד ועל כן בחרה את ״מעבדת העתיד״ ככותרת הביאנלה. היא מתייחסת לאפריקה כמעבדה של העתיד, שיכולה לתת השראה לעולם המערבי. אפריקה היא היבשת הצעירה ביותר בעולם, עם גיל ממוצע השווה למחצית מזה של אירופה וארצות הברית, וצעיר בעשור מאסיה. היא גם היבשת עם קצב העיור המהיר בעולם, עם צמיחה של כמעט 4% בשנה. הצמיחה המהירה והלא מתוכננת ברובה מתרחשת בדרך כלל על חשבון הסביבה המקומית והמערכות האקולוגיות, תהליך שיוצר שינויי אקלים הן אזורית והן גלובלית. המטרה של לוקו היא להשתמש באפריקה כמנוף להצגת אופציות לאופנים בהם בני אדם ראויים לחיות.
מעבדת העתיד היא תערוכה בת שישה חלקים. הוא כולל 89 משתתפים, יותר ממחציתם מאפריקה או מהתפוצות האפריקניות. המאזן המגדרי הוא 50/50, והגיל הממוצע של כל המשתתפים הוא 43.
על פי לוקו, כוח הדימיון הוא המניע הראשי של האדריכלות, כוח שאינו תלוי במימון ומשאבים. לא ניתן לבנות עולם טוב יותר אם לא ניתן לדמיין אותו.
הביתן הישראלי
שם התערוכה של הביתן הישראלי הוא Cloud-to-Ground. האוצרים הנבחרים הם אדר' אורן אלדר, אדר' עידית קופסקי, הדס מאור. צר לי אבי אני חייבת לומר שהטקסטים שפורסמו לגבי הביתן הזה מאד מאתגרים. אני מצטטת להלן טקסט רשמי, היחיד שמצאתי בעברית, למרות שהוא לחלוטין לא נהיר ומצרפת את מחאתי נגד אנשים שעדיין כותבים טקסטים כאלה!!
״התערוכה בוחנת את האופי החומרי של הענן הטכנולוגי ושל רשתות התקשורת המודרניות דרך המקרה הייחודי של ישראל וסביבותיה. באמצעות סקירת השינויים המהירים שעברו תשתיות מידע אלו, מדגישה התערוכה את התהליכים הכלכליים והגיאו–פוליטיים המתקיימים כיום באזור, ואת תפקיד האדריכלות בכינונם. התערוכה תיפרש בביתן כמיצב אימרסיבי המתמקד במעבר מסאונד לאור, תוך התייחסות לתמורות ההיסטוריות מתקשורת אנלוגית לתקשורת דיגיטלית, וממבנים נגישים במרכזים עירוניים למבנים אטומים בשוליים: אבני הדרך של המהפכה התעשייתית הרביעית.״
בפועל, מה שאני מבינה הוא שהביתן עצמו סגור ומסוגר וכל ההתרחשות מתקיימת בחצר הביתן הישראלי. מבטיחה לעדכן טקסט זה, כשאקבל מושג ברור יותר.
לאחר בחירת הפרוייקט לביתן הישראלי יצאה הודעה ממשרד התרבות שם נכתב: ״הנושא של תשתיות תקשורת קושר בין השדה האדריכלי/מרחבי למוניטין הטכנולוגי של ישראל, ובעיקר עוסק בהווה ובעתיד של כלל האנושות, ועשוי לעורר עניין בקרב מבקרים רבים בביאנלה. ההצעה לתערוכה כוללת מוצגים אינטראקטיביים בעלי פוטנציאל לייצר חוויה ויזואלית מרשימה״.
רוצים לשתף פוסט זה?
תפיצו את האהבה. תודה
[addthis tool="at-below-post"]
