הי, אני דבי

אמנות

התשוקה שלי לאמנות נטבעה בי כבר ילדותי, כשהתלויתי אל אבא שלי, מאיר שטרן, לגלריה שלו בלונדון, ויחד איתו שוטטתי בשוק של רחוב פורטובלו, שם בסופי שבוע, היה לו דוכן. כשהייתי בת 9 עלינו לארץ, לתלאביב, שם אבי ייסד ב– 1971 את גלריה שטרן, כך שאמנות היתה מסלול חיים ממש טבעי עבורי.

את התואר הראשון שלי עשיתי במדרשה לאמנות והתחלתי לעבוד בגלריה.- ב- 2001 אני עצמי הפכתי לבעלת גלריה שטרן, כששמתי לעצמי מטרה לקדם אמנות ישראלית עכשווית לצד האמנות הקלאסית שהעניקה לגלריה את המוניטין שלה. אך עם השנים גיליתי שהמסחר מרגש אותי הרבה פחות מאשר המחקר סביב אוצרות של תערוכות וכתיבת טקסטים.

התשוקה לאמנות מתבטאת גם באספנות, והדחף לרכוש אמנות סיקרן אותי עד כדי כך שהלכתי לאקדמיה כדי לחקור את התופעה, שבזמנו, 2010, עדיין לא הפכה נושא מחקר פופולרי. השלמתי את לימודי התואר השני ביחידה למחקר תרבות באוניברסיטת תלאביב, בה עשיתי מחקר איכותני על אספני אמנות בישראל וספציפית על האסטרטגיות שלהם ליצירת ערך.  התאוריה של מחקר תרבות הרחיבה ואף העמיקה את ההבנה שלי את שדה האמנות, בו אני פועלת והעניקה לי תובנות מרתקות על עולמי המקצועי.

~ כתיבה ~

את אהבת הכתיבה גיליתי ב– 2003, כשהתחלתי לכתוב ברשת. עולם הבלוגים היה בתחילת דרכו והופתעתי לגלות שאנשים נהנים לקרוא את מה שאני כותבת, דבר שלא חזיתי. הכתיבה שלי שואפת להיות בהירה ונגישה. מטרתי היא לפוגג את ההתנשאות המאפיינת כתיבה על אמנות. אני אוהבת להנגיש את עולם האמנות המורכב והמרתק לאנשים שאינם בהכרח שוחרי אמנות או חלק מהברנז׳ה.

כחוקרת תרבות שבחרה להתמקד בשדה האמנות, בו אני פועלת, הרגשתי צורך לנתח בכתב את השדה וכך נולד ספרי  מדוע הפסיקה המונה ליזה לחייך על עולם האמנות בעידן של שינוי״. הספר יצא לאור בינואר 2015 וזכה לביקורות טובות ושלוש המהדורות שלו אזלו. בימים אלה אני עובדת על הגירסה האנגלית העדכנית של הספר.

תשומת הלב שקיבלתי בעקבות פרסום הספר הולידה הזמנות לכתבות בעיתונות הכתובה והמקוונת: מגזין ליידי גלובס, ווינט, מעריב וג׳רוזלם פוסט. אני אף תורמת למקורות נוספים כמו ערב רב, פורטפוליו ואלכסון.

מאז 2012 ועד היום, אני מפיצה את ״השבוע בעולם האמנות״, ניוזלטר שבועי הנשלח במייל לאלפי מתעניינים באמנות. למעשה, בהיעדר כתיבה על אמנות בעיתונות הממוסדת, הגיליונות השבועיים הפכו למקור מרכזי בעברית, לפרשנות על חדשות האמנות הבינלאומיות והמקומיות.

את הבלוג הראשון שלי פתחתי ב- 2003 ומאז לא הפסקתי לכתוב. בבלוג שלי בקפה דה מרקר – ניסיון ותהייה – כתבתי במשך כמה שנים 106 פוסטים וב- 2009 פתחתי אתר שלי שעכשיו סוף סוף צורה מקצועית. הפוסטים שכתבתי באתר זה בשנים האחרונות היו באנגלית וניתן לקרוא אותם כאן, תחת הכותרת ״מחשבות על אמנות ותרבות״. עכשיו אני כותבת כאן גם בעברית.

זה משעשע שהתחלתי לדבר מול קהל דווקא בטלויזיה, שם התארחתי בפינה קבועה בתוכנית היומית ״מועדון תרבות״ ששודרה בערוץ 11 בשנת 2017. אני אורחת קבועה ברדיו, בין השאר אצל גואל פינטו ובתוכנית של גידי גוב, שם אני מוזמנת בתור מומחית לעולם האמנות.

הרצאות הן התשוקה החדשה שלי. המעבר מכתיבה להעברת תוכן על במה מול קהל מלהיב ומרגש. טוקהאוס הוא הבית שלי להרצאות פתוחות  לקהל הרחב, בנוסף להרצאות סגורות שאני מעבירה במסגרות פרטיות ובאירגונים. תמיד שמחה לקבל הזמנות להרצות בפני קהלים חדשים.

~ אישי ~

אני אם גאה לשלושה בוגרים נפלאים. נשואה לאייל שהוא גם שותפי העיסקי, ובעיקר רסטורטור מוכשר ועסוק מאד.

כתלמידה נצחית, אני כל הזמן מרחיבה את הידע שלי. קוראת המון, עושה פילאטיס באדיקות ואוהבת הליכות ליד הים. המקום האהוב עלי בארץ הוא מצפה רמון, שם אני שוהה הרבה, נושמת עמוק ונטענת ממרחב מלא השראה ונופי בראשית.

זכיתי לעסוק בנושא שמרגש ומלהיב אותי ואני שואבת סיפוק רב מלשתף את הידע שלי הן בכתב והן בהרצאות.