בסוף שבוע זה מתקיים אירוע חגיגי ביותר בעולם האמנות - יריד האמנות ארט באזל. מדוע חגיגי? א. כי זה היריד הוותיק והנחשב ביותר בים ירידי האמנות. ב. כי זהו היריד הראשון בתקופה שאנחנו מכנים התקופה הפוסט-מגיפה, וזאת למרות שהקורונה לא ממש מאחורינו.
באזל חוגגת
הדיווחים מיריד ארט באזל מצביעים על אוירה דומה לזו שלפני המגיפה וזאת למרות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, העובדה שהאספנים הסינים סגורים בסין ונפילת מדד דאו ג׳ונס.
289 גלריות משתתפות ביריד היוקרתי, ממש כמו לפני הקורונה וזה כנראה לא מפתיע כי למרות שהירידים היו מאד יצירתיים בתקופת הקורונה, ולמרות שניתן עדיין לצפות בגירסת אונליין של היריד, הדבר שהכי התגעגענו אליו זה להתחכך, לראות ולהיראות. היריד אמנם נפתח ביום רביעי אבל סלבריטאי עולם האמנות הגיעו לבאזל בהמוניהם כבר בתחילת השבוע והפציצו את הרשת עם תמונות מאירועי ה– VIP הנוצצים, בהם המוזמנים שתו שמפניה ואכלו צדפות כבר בתשע בבוקר. הגלריות הגדולות קיימו אירועים מפנקים לאספנים שהן חפצות ביקרם ועוד לפני שהיריד נפתח למבקרים, דיווחו על מכירות מרשימות.
ונציה נוצצת
במרחק 600 ק״מ מבאזל, הביאנלה ה– 59 בוונציה ממשיכה למשוך קהל גדול כמעט חודשיים מאז שנפתחה. לכאורה, שני אירועים שחוץ מהעובדה שהם מציגים אמנות – אין קשר ביניהם אבל יש בהחלט!
הביאנלה הוותיקה ביותר והיוקרתית ביותר בעולם, היא גם מוצלחת במיוחד השנה והדבר הבולט בה הוא שהעבודות בה אינן למכירה. אבל מעטים יודעים שהביאנלה בוונציה, שנוסדה ב– 1895, היתה עד 1968 אירוע מסחרי לכל דבר, שמטרתה היתה לקדם את האמנות העכשווית של זמנה. משרד המכירות נסגר בזמנו בגלל מחאה של גורמים שמאלנים, שהתלוננו על הפיכתה לאירוע בורגני–קפיטליסטי, לעשירים בלבד.
״תראו את זה בוונציה, תקנו את זה בבאזל״
זוהי אימרה שהתקבעה בתקופה שהביאנלה נפתחה ביוני – שבוע לפני ארט באזל. היא מסמלת את הקשר הגורדי בין שוק האמנות לתערוכות ממסדיות ומובילה לנושא החביב עלי – קביעת ערך בעולם האמנות. כמו בכל שדה, גם בשדה האמנות ישנם שחקנים בעלי כוח רב, שביכולתם להקפיץ קריירה של אמנים מאפס למאה. כמובן שגם השתתפות באירועים יוקרתיים כמו הביאנלה בוונציה הפכה גם היא לקרש קפיצה עבור אמנים צעירים, שפעם לא יכלו לחלום על השתתפות באירוע בסוג זה. כי פעם, הביאנלה נתנה כבור לאמנים בסוף דרכם אך בעשור האחרון אנחנו רואים דגש דווקא על אמנים צעירים, לפעמים צעירים עד מאד, כמו למשל, טאו לואיס, אמנית קנדית ילידת 1993, שמציגה פסלי ענק בביאנלה הנוכחית. היא כבר מיוצגת על ידי גלריה נחשבת ומתוכננת לה תערוכה בפונדסיון לואי ויטון בפאריז, בשנה הבאה.
לא מהמקפצה
למרות החזות הממסדית, מאחורי הקלעים יש הרבה מסחר בביאנלה בוונציה – בעיקר באמצעות הגלריות המייצגות את האמנים המציגים, שלרוב תומכים כלכלית בהשתתפותם. לפעמים הגלריות אף מממנות תערוכות שלמות. גלריה דיויד צווירנר מתגאה בלא פחות משמונה אמנים המיוצגים על ידי הגלריה, שמשתתפים בביאנלה או בתערוכות לוויין בוונציה כעת. התערוכה המונומנטילת של אנסלם קיפר בפאלאצו דוקאלה נתמכת על ידי גלריה גאגוזיאן, הגלריה המייצגת אותו.
באחד הביתנים בשבוע הפתיחה של הביאנלה, הלכתי אחרי זוג אמריקאי שדיבר על רכישת עבודות בתערוכה. האישה אמרה לבעלה – בטח אפשר לדבר עם הגלריסטים על קניה ואכן, רוב האמנים המייצגים את ארצותיהם כבר מיוצגים על ידי גלריות.
אחת התערוכות הנחשבות בוונציה השנה היא של האמנית הדרום אפריקנית מרלן דומא. התערוכה מתקיימת בפאלאצו גראסי, ארמון ונציאני על הגרנד קאנאל, שנרכש על ידי איל ההון ואספן האמנות פרנסואה פינו. תערוכה כזו היא משמעותית בקריירה של האמנית ותורמת בהחלט למעמדה גם בשוק האמנות. היא גם תורמת לפינו, שיש בבעלותו לא מעט מעבודותיה (שגם מוצגות בתערוכה), וכך הוא בעצמו, בשל מעמדו, מעלה את ערך האוסף שלו.
יד רוחצת יד
האיתות עובד גם לכיוון השני – אמנים לא ידועים שנבחרו על ידי צ׳ציליה אלמני להשתתף בתערוכה המרכזית יכולים בהחלט לצפות לפניות נוספות על ידי גלריסטים/אוצרים מוזיאלים להשתתפות בתערוכות עתידיות. אנדרה אורצ׳יטה, המיוצגת בהרחבה בתערוכה הנוכחית, השתתפה גם בביאנלה ב– 2019 וב– 2020 כבר הצטרפה לרשימת האמנים המיוצגים על ידי גלריה דיויד צוירנר.
מצד שני, גם אמנים שנבחרו להשתתף בתערוכה האוצרותית של יריד ארט באזל – Unlimited, יכולים לצפות לאותה תשומת לב ומי יודע מי ייבחר להיות האוצר/ת של הביאנלה הבאה? כך, למשל ראינו את סימון לי, האמנית השחורה הראשונה לייצג את ארצות הברית בביאנלה, שקיבלה את פרס האריה הזהב על העבודה הטובה ביותר בתערוכה המרכזית, באוצרותה של צ׳צ׳יליה אלמני. בימים רגילים, אלמני היא האוצרת של ההייליין בניו יורק, שם הוצגה לראשונה העבודה ״בית לבנים״ של לי לפני כמה שנים – הרבה לפני שהיא ידעה שתיבחר לאוצרת הביאנלה. וכנראה שלא במקרה, פסל של לי נמכר בסותבי׳ס ניו יורק בחודש מאי ב– 2.2 מיליון דולר – פי עשר מההערכה המוקדמת. הנראות של לי במקומות הנחשבים מעלה את קרנה גם בשוק האמנות. גם האמנית האמריקאית Christina Quarles מציגה בתערוכה המרכזית בביאנלה. עבודה שלה נמכרה לפני חודש בסותבי׳ס ניו יורק ב-4.5 מיליון דולר, כשההערכה המוקדמת היתה בין 600-800 אלף בלבד.
אמנות במנות מרוכזות
הסמיכות בין הביאנלה לארט באזל מאפשרת הן לאספנים והן לאוצרים לראות המון אמנות, המרוכזת באיזורים קטנים יחסית והשנה נוספה גם הדוקומנטה בקאסל – אירוע אמנות יוקרתי נוסף, המתקיים פעם בחמש שנים, שמהדורתה ה– 15 תיפתח ב– 18 ליוני בקאסל שבגרמניה. המסלול בין ונציה–באזל– קאסל מכונה בז׳רגון של עולם האמנות ״הגרנד טור״. עכשיו כל שנותר הוא לראות מי מהאמנים הפחות מוכרים בבאזל ובקאסל יזכו להשתתף בביאנלה הבאה.
רוצים לשתף פוסט זה?
תפיצו את האהבה. תודה
[addthis tool="at-below-post"]
האם קיים סיכוי לטיול בן שבוע "גרנד טור" בהדרכתך?
בברכה,
רחל
תודה רחל אבל השנה מיציתי את
מכסת הסיורים בהדרכתי.