בעידן שבו קשה להבחין בין פייק לבין אמת, אותנטיות היא מצרך מבוקש. בעולם האמנות זה ממש לא חדש – זהו תחום שבו אותנטיות היתה מאז ומעולם מושג מרכזי. הסיבה לכך ברורה – יצירת אמנות שואבת את עיקר ערכה מעצם החד–פעמיות שלה. חשוב מאד לדעת שיצירה המוצגת כמקורית היא אכן כזאת ובגלל ששוק האמנות מגלגל סכומי עתק של כסף, יש חשיבות גדולה מעין כמוה לאישורי מקוריות. היום לא ניתן למכור יצירה של אמן חשוב בלי אישור אותנטיות שניתן על ידי גורמים מוסמכים. אם האמן חי הוא עצמו יכול לאשר ולגבי אמנים שאינם כבר איתנו – לרוב יש ועדות של מומחים שזה תפקידם.
בדרך כלל אנחנו נתקלים בסוגיות של אותנטיות בהקשר של זיופים שמהותם הונאה ולא חסרות דוגמאות מסמרות שיער על זיופי אמנות גם במאה ה– 21. אבל השבוע עלה לכותרות סיפור על אותנטיות מכיוון אחר לגמרי – סיפור על נקמנות של אמן ולא סתם אמן אלא לוסיאן פרויד, הנכד של זיגמונד פרויד ומי שנחשב אחד הציירים הבריטיים הנחשבים ביותר. יליד 1922, פרויד חי את רוב חייו באנגליה עד לפטירתו ב– 2011.
סיפור על מבוכה ונקמנות
לפני כמעט 25 שנה, אספן אמנות שוויצרי קנה ציור גבר עירום של פרויד, במכירת עיזבון בשוויץ. לאחר מכן הוא קיבל טלפון מהאמן הבריטי, שביקש לקנות אותו ממנו. שני הגברים לא הכירו, והאספן סירב בנימוס, כי התמונה מצאה חן בעיניו. שלושה ימים לאחר מכן, האספן טוען שקיבל שיחה נוספת מפרויד זועם, שאמר לו שאם לא ימכור לו את הציור, הוא יכחיש שצייר אותו.
האספן, שמבקש להישאר בעילום שם, אמר לעיתון האובזרבר: "הוא אמר: 'אני אתן לך יותר ממה ששילמת, אני אכפיל את זה'. סירבתי, הוא נעשה מאוד תוקפני ואמר: ’אם כך, לעולם לא תמכור את זה.'" ואכן, לתדהמתו של האספן, הממונים על אוסף פרויד סירבו לאחר מכן לספק תעודת אותנטיות של הציור ומאז, הוא עמל כדי להוכיח שזהו אכן ציור מקורי של פרויד.
זה סיפור די מדהים שבו אמן כועס משתמש בכוחו כדי להעניש אספן, ובאמת, ללא אישור מקוריות, אין אפשרות למכור את הציור. אבל למה היתה לפרויד סיבה לנקום? ההשערה מאד מעניינת ומתייחסת לחברות הקרובה של פרויד עם פרנסיס בייקון – שניהם נחשבים לגדולי האמנים הבריטים של זמנם. למרות שפרויד היה ידוע במאהבותיו הרבות, ישנן השערות שהיו לו גם פרשיות הומוסקסואליות. מסתבר שהדירה בז׳נבה, שם הציור היה תלוי, שימשה בסתר את האמן פרנסיס בייקון וחברים הומוסקסואלים, כשפרויד היה בין המבקרים בה. בעידן בו הומוסקסואליות היתה מחוץ חוק בבריטניה, ז‘נבה היתה סוג של בועה עבור הקהילה הגאה.
על פי המומחים, הציור הוא דיוקן עצמי של פרויד. ההשערה היא שפרויד שיקר לגבי הציור הזה מתוך מבוכה והוא כנראה העדיף להתנער ממנו במקום לראות אותו בידיו של מישהו שמנסה למכור אותו בשוק.
פרויד נפטר בשנת 2011 והאספן המשיך להתעקש שמדובר בציור אותנטי. מעבר לכך שהוא שכר את שירותיו של חוקר פרטי, שחשף את המידע על הדירה בג׳נבה, וכפי שמדווח עיתון הגרדיאן, מצא גם עד שהיה פוקד את אותה דירה ויכול היה לשפוך אור על היחסים בין שני האמנים.
עתה ישנם ממצאים מדעיים שעשויים לסיים את הפרשהֿ כשהציור נמסר לבדיקות מעבדה וגם לניתוח של בינה מלאכותית והמסקנה היא שאכן (כנראה – אין אמירות מוחלטות) שמדובר בציור של פרויד.
מסתבר שזו לא הפעם הראשונה בה פרויד מכחיש בעלות על ציור. בשנת 2016, תמונה מוקדמת של פרויד יוחסה לאמן, למרות הכחשותיו. תוכנית ה-BBC – Fake or Fortune חשפה ראיות שכללו מסמכים מעורך הדין לשעבר של האמן. ככל הנראה, האמן סירב להכיר ביצירה מכיוון שהיא היתה במקור בבעלותו של דניס וירט–מילר, אמן שלפרויד היה עמו סכסוך ארוך. גם עם בייקון נותקו היחסים ויש הטוענים שבשל קנאה.
מול מילתו של אמן עומדים מומחים וגם מדענים שיודעים להיעזר בטכנולוגיה כדי לגלות גילאים של פיגמנטים ואפילו שכבות אבק בין שכבות של צבע – שיכולות להעיד על תקופות שונות של עבודה על היציריה. לגבי עבודות של המאסטרים העתידים – כנראה שמראש כבר יוכנסו צ׳יפים לבדי הציור ואז האותנטיות לא תצטרך להיות מוכחת – גם אל מול קפריזה של אמן, שמתכחש לעבודתו.
יש פה שאלה עקרונית, האם ציור או כל יצירת אמנות, הוא סחורה, או שלמרות שנמכר ושייך כעת לפי החוק לקונה, יש ליוצר זכות (מוסרית) לבקש לרכוש אותו חזרה, ועל הקונה (המוסרי) להיענות לבקשה.
בכל מקרה הפוסט מעניין, תודה לך דבי.
הי טל
תודה על השאלות. כאשר יצירת אמנות עוברת מיד ליד היא הופכת, באופן זמני, לסחורה. גם כאשר היא תלויה בבית האספן ויש לה ערך כספי, היא סחורה בפוטנציה, למרות שהיא אולי לא נוצרה עם כוונה מסחרית.
גם כאשר יצירה נרכשת, הזכויות האמנותיות עליה תמיד נשארות ליוצר. הוא יכול לבקש ממנה לרכוש אותה חזרה אבל הקונה אינו חייב להסכים וזה עיין לא פוגע בזכויות היוצרים שלו. מה שהוא לא יכול לעשות זה להעניש את הקונה ולהכחיש זה שלו.
מדהים!! לא ידעתי שיש אומנים שמתכחשים ליצירה שלהם בגלל נקמנות