מתחילת דרכו לפני עשרים שנה, בנקסי היה אמן עם אג׳נדה מחאתית, שבחר בקירות במרחב הציבורי כמצע שלו. מאז המרחב הציבורי הפך זירה חמה לאמנות מחאה, שעכשיו גם עברה מהקירות למופעי פרפורמנס יצירתיים במיוחד.
אמנות ברחובות הפכה לחלק בלתי נפרד מהמרקם העירוני. כמעט אי אפשר לדמיין עיר גדולה בלי האיזורים המקושטים בשלל צבעים, לרוב איזורים שהיו מוזנחים ובזכות האמנות והתיירים שבאו בעקבותיה – הפכו לתוססים, מלאי בתי קפה וברים. קשה לחשוב שהתופעה הזאת החלה רק לפני כעשרים שנה ומי שהחל אותה היה בנקסי – אמן הרחוב האנונימי המפורסם בעולם. תחילת הקריירה של בנקסי מעניינת במיוחד לאור הפרידה שלו מהגרפיטי הקלאסי והמעבר ליצירה ציורית עם מסר. זהו אחד הנושאים עליהם אני מרחיבה בהרצאתי הקרבה על המחאה של בנקסי, כמו גם על ההבדל בין גרפיטי לאמנות רחוב אבל לצורך מאמר זה, מה שחשוב הוא שמתחילת דרכו, בנקסי היה אמן עם אג׳נדה מחאתית, שבחר בקירות במרחב הציבורי כמצע שלו. ״קיר הוא המקום הטוב ביותר לאמן להציג את עבודתו״ כתב. במיוחד כשהעבודה חשופה לכל ולא נדרשים דמי כניסה כדי לראותה. המסרים של בנקסי הם תמיד חתרניים, בין אם הוא צוחק על בית המלוכה הבריטי, על הפוליטיקאים, השוטרים או על החברה עצמה. הוא מטיף נגד אלימות ונגד חוסר צדק.
״קיר הוא המקום הטוב ביותר לאמן להציג את עבודתו״ (בנקסי)
אמנות במקום פרסומות
בנקסי טען בשלב מוקדם של הקריירה שלו, שהחברות הגדולות – ולא אמנות הרחוב – הם שמלכלכים את הערים שלנו עם השלטים הגדולים שלהם. אבל שלטי הפרסום מכניסים כסף לקופות העיר ואילו האמנים אינם משלמים על השימוש בקירות. המחאה נגד המפרסמים אינה דבר חדש. האמנית הפמיניסטית ברברה קרוגר יצרה שלטים עם מסרים חתרניים כבר בשנות השמונים. ב– 1977 קמה בסן פרנסיסקו החזית לשחרור שלטי החוצות. אנשי התנועה עסקו בשיבוש המסרים המסחריים של החברות המפרסמות – אפשר לחשוב על זה כהקדמה לתופעת הממים האינטרנטיים. שימוש בשלטי חוצות להעברת מסרים אמנותיים גם היא אינו דבר חדש. פרוייקט אמנות שלטי החוצות נחנך בארצות הברית ב– 2010 והקרין במשך כמה שנים עבודות אמנות על שלטי חוצות אשר הושכרו למשך 24 שעות.
ב– 2016 האמן הישראלי אדם יקותיאלי עשה פרוייקט אמנותי על שלטי חוצות בנשוויל טנסי. יקותיאלי התכתב עם אסירים נדונים למוות בכלא בנשוויל על כל נושא שרצו לכתוב לו – החל מחיי היומיום ועד למערכת הצדק האמריקאית. יקותיאלי בחר קטעי משפטים מתוך המכתבים ופרסם אותם על שלטי חוצות ענקיים בנשוויל. בכך הוא חיבר בין העולם מאחורי הסורגים לבין העולם שבחוץ, וזאת למרות שהציבור לא ידע על מה מדובר – מה הטקסטים האלה ומאיפה הם באים.
השבוע נחנך פרוייקט חדש של מוזיאון הטייט בלונדון שבו יוצגו על שלטי חוצות עבודות אמנות של אמנים צעירים בתחילת דרכם, המתכתבים עם יצירות מתוך אוסף הטייט.
המחאה המתגברת מול בית ראש הממשלה בבלפור מאופיינת ביצירתיות רבה. החל משלטים יצירתיים דרך שימוש בגוף ובאביזרים כדי להביע מחאה. בשבועות האחרונים, הצלם שרון אברהם מביים דימויי מחאה אמנותיים אייקונים באמצעות מפגינים בשר ודם ומפרסם את צילומיו. כך בצילום לעיל בהשראת יצירת המופת של דלקרואה החירות מובילה את העם וגם בצילום על פי בנקסי בראש פוסט זה.
השבוע הפך מיצב של חמש נשים בהריון לויראלי. מיה בן דוד, אמנית רב תחומית יזמה את הרעיון ואף עיצבה את הבגדים הפרחוניים של הבנות המשתתפות כדי להעביר מסר של תקוה לעתיד טוב יותר לילדיהם. המיצב הזה הזכיר לי עבודה חיה אחרת שראיתי בביאנלה בוונציה ב– 2019, כשאישה בהיריון הסתובבה בג׳ארדיני עם בטן חשופה ובשולי שמלתה היה כתוב: זאת יצירת האמנות הכי טובה שתראו.
עוד גיבור של המחאות בשנים האחרונות הוא שושקה אנגלמאייר – האלטר אגו של המאייר זאב אנגלמאייר. המסרים השנונים והתחפושת המתגרה מאפשרים לשוש להעביר ביקורת חריפה מבלי לעורר התנגדות.
בלפור הופכת צבעונית יותר משבוע לשבוע. השאלה המרחפת מעל האנרגיה היצירתית המרשימה הזאת היא לגבי האפקטיביות שלה כמכוננת שינוי. את זה ימים עוד יגידו. בינתיים נותר להודות לבנקסי שהחל את המהפיכה הזאת והוציא את האמנות לרחובות.
מזמינה אתכם להצטרף אלי בשבת הקרובה להרצאה מרתקת על המחאה של בנקסי – האמן האנונימי המפורסם בעולם. ההרצאה תשודר בשבת 15.8.20בשעה 18:00 בקבוצה סגורה בפייסבוק, אליה יופנו רוכשי הכרטיסים. לטובת המפגינים בכיכרות ובגשרים, הקלטת ההרצאה תהיה זמינה לצפיה אחרי שידורה באותה קבוצה. בואו ללמוד הכל על האמן המרתק הזה.
תודה חומר מענין גמר חתימה טובה
תודה יהודית
את מעניינת, מרתקת ומביאה המון מידע וידע. תענוג.
תודה רבה לך נתנאלה
תודה רבה מאוד
על כל הפוסטים שאת מפרסמת ומעשירה את עולמי
מברכת בימים קלים וטובים
אמן
בתיה מגל