ב- 5.9.46 נולד פארוק בולסרה, לימים פרדי מרקיורי, סולן להקת קווין. בדיוק בתאריך זה, 77 שנה אחרי, תסתיים התערוכה המקיפה ביותר של נכסיו של אמן כלשהו, לקראת מכירתם לציבור הרחב.
מאז שנפטר פרדי מרקיורי ב– 1991 מסיבוכים של איידס, כוכבו אך העצים וההערכה למוסיקה שלו רק גדלה. את ביתו רחב הידיים של מרקיורי בשכונת קנזינגטון היוקרתית בלונדון הוריש לחברתו הקרובה מארי, אשר חיה שם מאז מותו, מוקפת בחפציו הרבים, ממש כפי שהוא השאיר אותם.
מרקיורי היה לא רק יוצר אלא גם אספן נלהב ומפתיע. עתה, אחרי 32 שנה, מארי החליטה למכור את חפציו הרבים, עליהם שמרה בחרדת קודש כל השנים האלה, ולהמשיך בחייה. 1,500 חפצים יוצאו למכירה בשש מכירות נפרדות, המתחילות ב– 6.9 – יום אחרי יום הולדתו ה– 77 של פרדי מרקיורי . במהלך חודש אוגוסט, בית סותבי׳ס בלונדון מציג את כל החפצים ולמעשה מקדיש את כל חלליו לפרדי מרקיורי. אני זכיתי בהזמנה יוצאת דופן של סיגל מרדכי, מנהלת סותבי׳ס ישראל, לסיור אישי בתערוכה, טרום פתיחתה לקהל הרחב.
זו אינה הפעם הראשונה שבית מכירות מקדיש מכירה לאוסף של אמן. היו כבר מכירות של אלטון ג׳ון ודיויד בואי אבל מכירה בהיקף כה רחב לא היתה מעולם. אני יכולה רק לנחש שהתורים להיכנס לתערוכה, שנפתחה היום לציבור הרחב, יהיו ארוכים ביותר.
חיים של אספן
מי כמוני יודעת נפשו של אספן, זה הרי היה נושא המחקר שלי בתואר השני. פרדי מרקיורי היה אספן נלהב, שצוטט פעם באומרו שהדבר שהכי יחסר לו אם יעזוב אי פעם את אנגליה, יהיה בית המכירות סותבי׳ס, שם עד היום עובדים אנשים שזוכרים אותו מגיע לרכוש חפצים עתיקים. היה לו טעם משובח אבל בניגוד לאלטון ג׳ון ודיויד בואי, הוא לא היה אספן של אמנות. הפריט היקר ביותר באוסף שלו הוא ציור של האמן הצרפתי, בן המאה ה– 19, ז׳אק ז׳וזף טיסו (המוכר יותר בשם ג׳יימס) והוא מוערך ב– 400-600 אלף ליש״ט בלבד.
הופתעתי, אני מודה, מאופי הפריטים שבחר כוכב הרוק הפרובוקטיבי לביתו – אמנם איכותי אבל מאד שמרני ואפילו מיושן: ארט דקו וארט נובו (שני סגנונות ששלטו באירופה מסוף המאה– 19 עד מלחמת העולם הראשונה), הרבה זכוכית, כלים רבים ואוסף מרשים של פריטים מיפן, אותה אהב מאד ולה הקדיש חדר שלם בביתו, שמעטים הוזמנו לראותו. אוסף איכותי אך שמרני ומיושן.
מצאתי ציטוט שבו אמר: ״אני אוהב להיות מוקף בדברים מרהיבים. אני רוצה לחיות חיים ויקטוריאניים, מוקף בגודש של חפצים נפלאים״
מבין הפריטים המוצעים למכירה, הספה עליה אירח (בתמונה לעיל) ופינת האוכל במטבח, שמשטח העץ כבר היה משופשף מאד. בנוסף, ישנם פריטים רבים שניתן למצוא בשווקי פשפשים בכל מקום ובפרוטות. אבל במקרה זה, אין סיכוי שגם הפריט הבנאלי ביותר יימכר בפרוטות – הרי מדובר בחפצים של פרדי מרקיורי.
יד שניה מסלב
כאן המקום להוסיף כמה מילים על התופעה הזו של חפצי סלבריטאים, שתמיד נמכרים במחירים אסטרונומיים, רק בגלל שהיו באוספים של מישהו מפורסם. ההון הסימבולי מיתרגם להון כלכלי ואת זה אנחנו נראה ביג טיים כשתתחלנה המכירות.
הדברים המעניינים ביותר, בעיני, הם המסמכים, הטיוטות של השירים, הרשומים בכתב ידו על נייר מכתבים של חברת תעופה שמזמן כבר אינה קיימת. אפרופו הון סימבולי, זה מעניין שהטיוטה של השיר רפסודיה בוהמית מוערכת ב– £800,000-1,200,000. ואילו הטיוטה עם מילות השיר We are the champions מוערך בין 200,000-300,000 £ בלבד.
בתמונה: דף אחד מתוך הטיוטה של רפסודיה בוהמית שכתב פרדי מרקיורי.
שש מכירות נפרדות
1,500 חפצים מתחלקים בין שש מכירות: מכירת הערב היוקרתית ביותר תכיל את המיטב מכל הקטגוריות שאסף מרקיורי. בהמשך תהיה מכירה תחת הכותרת על הבמה – עם בגדים ואביזרים שלבד בהופעותיו. למשל, הכתר והגלימה לעיל, שלבש בסיבוב ההופעות של קווין ב- 1986. בבית – תהיה המכירה של הרהיטים, התמונות והכלים הרבים. בנוסף למכירות אלה, תתקיימנה שלוש מכירות אונליין: מאוהב ביפן, ושתי מכירות של פיצ׳פקעס תחת הכותרת השובבה: Crazy little things – כציטוט מאחד משיריו – Crazy little thing called love.
למשפחה היה חשוב שהמחירים יתאימו לכל תקציב ולכן המחירים מתחילים ב– £40. אני בספק גדול אם יהיה פריט אחד שיימכר במחיר ההערכה הראשונית.
אושר
פרדי מרקיורי צוטט באומרו שהוא רוצה לגרום לאנשים אושר. המוסיקה שלו עשתה את זה בגדול ואין ספק שזה יקרה לכל מי שירכוש לעצמו פריט מתוך האוסף של הזמר המופלא הזה. לגבי ההכנסות מהמכירות, חלקן ייתרמו לקרן מרקיורי פניקס, שנוסד לאחר מותו כדי לסייע לחולי איידס. חלק נוסף ייתרם לקרן האיידס של אלטון ג׳ון. השאר ישמש לרווחת המשפחה. אגב, אם מישהו מקוראי שורות אלה ירצה להתעניין ברכישת פריטים מהמכירות, ניתן ליצור קשר עם סיגל מרדכי מנהלת סותבי׳ס ישראל בלינק זה, והיא תדאג לכם.
מרתק. מתומצת אך מקיף . יופי. תודה עדנה
מאוד מרגש בעיקר הטיוטות. תודה
כתבה מקסימה מכותבת מקסימה
מוזר שפרדי שנולד בזנזיבר לא אסף חפצי אמנות מאפריקה…או שכן ובמכירות הבאות נראה גם אותם.
אמנות אפריקאית מאד פופולרית אבל בגיל 18, כשעזבו לאנגליה, הוא כנראה עוד לא נדבק בחיידק האספנות.
כתבה מרתקת ,
תודה דבי
וואוו ! כתבה נהדרת.
בהחלט אחד היוצרים הגדולים