מה קורה במוזיאון חיפה לאמנות שהוציאה מכרז לאוצר.ת ראשי.ת חדשה למרות שהאוצרת הראשית הקיימת עושה עבודה כל כך טובה? עוד נדבך בהיסטוריה האומללה של מוסד אמנותי שנראה ששיקולי מנהליה אינם עניינים.
היום פורסמה מודעה בעיתון : חברת מוזיאוני חיפה מבקשת לקבל הצעות למשרדת אוצר.ת ראשי.ת למוזיאון חיפה לאמנות. לכאורה, מודעה סטנדרטית למכרז אך בהכרותי את ההיסטוריה של המקום, היא עוררה בי ענין מיוחד. קצת רקע:
במשך שנים, עיר הפועלים בעלת ההיסטוריה הסוציאליסטית–לוחמנית, סבלה מ״נמנמת״ אמנותיתודווקא בשנים האחרונות היא מתעוררת לחיים. זרעי ההתעוררות הראשונים הנצו בשנת 2005, עם בחירתה של תמי כץ פריימן לאוצרת הראשית של מוזיאון חיפה לאמנות. פריימן הביאה לחיפה ניחוח תל–אביבי ורמה גבוהה של תערוכות. אחרי חמש שנים בתפקיד החליפה אותה תל–אביבית נוספת, רותי דירקטור, שעזבה את התפקיד בפתאומיות לאחר שלוש שנים בלבד, וחזרה לתל–אביב מתוסכלת מחוסר שיתוף הפעולה של פרנסי העיר. האוצרת החדשה לאה אביר נכנסה לתפקידה באפריל 2014 ואחרי תשעה חודשים בלבד קיבלה הודעה ממועצת מנהלי מוזיאון חיפה שהחוזה שלה לא יחודש בתום שנת עבודתה הראשונה. בכתבה שפורסמה בעיתון הארץ מנכ״ל מוזיאוני חיפה, ניסים טל רמז שהירידה במספר במבקרים בשנה האחרונה היא אחד הגורמים לכך שאביר התבקשה לעזוב.
למה להחליף אוצרת מוצלחת
סבטלנה רינגולד, שכבר עבדה כאוצרת של מוזיאון מאנה כץ וגם של מוזיאון שטרוק, נכנסה לתפקיד כממלאת מקום ב– 2015 לאחר פיטוריה של אביר. מאז היא נשארה ולמרות שלא היתה חפה מביקורת מצד אמני חיפה, שטענו שהיא לא מספיק משתפת אותם בתערוכותיה, לזכותה עומדת עשייה עשירה ומעניינת. היא הפיקה אשכולות תערוכות בנושאי חתך אקטואליים כמו צרכנות, פייק ניוז ולאחרונה, התערוכה "עושות היסטוריה – פמיניזם בעידן הטרנס לאומיות“.
בינתיים, המנכ״ל ניסים טל יצא לגמלאות (אחרי 25 שנה בתפקיד!) במקביל לבחירתה של ראשת העיר החדשה עינת קליש רותם, שעוררה תקוות רבות בקהילת האמנות בעיר. תקוות אלה נמוגו חיש קל, עם פיטוריה של גליה בר–אור מניהול הפירמידה, מוסד חיפאי ותיק שהוקם, בזכותה, לתחיה. עברה שנה מאז פרישתו של ניסים טל עד שמונה מנכ״ל חדש למוזיאוני חיפה, יותם יקיר, איש תקשורת ותיק שהגיע מתחום הדוברות בכנסת. הוא נכנס לתפקידו בתחילת תקופת הקורונה, קצת לפני שהמוזיאון נסגר, והחליט לקצר בחודש את התערוכה הפמיניסטית, שהיתה מיועדת להינעל ביוני. תוכניתו, על פי המקומון של חיפה, היתה להעמיד תערוכות ״שיעסקו באבטלה בימי הקורונה ובאמנות שנוצרה בתקופת הקורונה – נושאים אקטואליים שמעוררים ציפייה לחשיפה גדולה״.
מחאת האמניות
ההחלטה לקצר את משך התערוכה עוררה זעם רב ומחאה של אמניות. נאוה הראל שושני, אמנית ואוצרת שהציגה בתערוכה צוטטה באותה כתבה: ״נורא ואיום שבא מנכ"ל חדש, גבר, ופשוט מעלים וזורק תערוכה של כל כך הרבה נשים. האמניות בחו"ל פשוט זועמות. זה לרמוס ברגל גסה את הכבוד של המון נשים שהשקיעו המון ולהעלות תערוכה פופוליסטית על הקורונה ועל האבטלה. התחושה היא שמחליפים אותנו, את האמנות המעמיקה, במין חאפ–לאפ נוצץ, מהיר ופופוליסטי“. גם רינגולד הביעה את התנגדותה לקיצור התערוכה , שלבסוף לא קוצרה ואף הוארכה (למעשה ניתן לבקר בה עד 2.8). אך יתכן שהיא משלמת את המחיר וכנראה שהיה מי שחשב שהיא רקמה מזימה עם מחאת האמניות ועל כך אינה ראויה להמשיך בתפקידה.
נוצר בארץ שלנו דפוס מדאיג מאד שמי שפועל בניגוד לדעת המנהל יסולק מתפקידו וזאת ללא קשר לשיקולים ענייניים ומקצועיים. דפוס זה אינו מתאים למדינות דמוקרטיות ובמיוחד לא לתחום התרבות, שמכניס אור לחיינו.
לא מצליחה להבין את ההחלטה שנגד סבטלנה שבעיני הינה אוצרת מוערכת שאצרה אין ספור אשכולות של תערוכות נפלאות בעיר
חבל שפרנסי העיר לא רואים את הצד המקצועי והאיכותי שלה ומתעסקים בפוליטיקה.
פוליטיקה ואמנות לא הולכים ביחד וחבל שסבטלנה משלמת את המחיר.
אכן חבל שהפוליטיקה מעכירה גם את עולם האמנות. תודה שולמית
רוחות רעות נושבות במוזיאוןחיפה….רוחות רעות נושבות בחיפה….ורוחות רעות נושבות בארץ… עצוב.
מוזיאון חיפה היה בשנים האחרונות אחד המוזיאונים המעניינם בארץ. לי לא משנה מי האוצר הראשי אבל חשוב שמי שנבחר יהיה איש מקצוע !
עם כל הכבוד לרזומה מרשים ככל שיהיה, כאשר נכנס לתפקיד מנהל / מנכ׳ל בתחום זר וחדש לו מוטב שיגלה מעט צניעות וינסה ללמוד את התחום לפני שהוא עושה מהפכות, ובכלל כל הכוחנות הזו מקומה לי יכירנה בתחום, ראה מוזיאון קטן ומתחום אחר – מוזיאון העמק, גם לשם הובאה מנהלת כוחנית חסרת רקע והבנה בתחום, הרסה במחי יד את כל התשתית האנושית והמקצועית של המקום והועפה אחר כבוד אחרי שנה כשכל הבטחותיה לשינוי והכנסות נמוגו יחד איתה.
אסור ולא ייתכן שמוזיאון יצדד רק דרך החור של הגרוש, מוזיאון מעולם לא היה ״עסק כלכלי ״ ואסור שכך יהיה.
הייתי שם ונוכחתי במו עיני.
ערך שאינו רוטט הוא לא ערך. ואמנות שאינה רוטטת אינה אמנות .זאת דרכו של מוזיאון וחשוב כמו מוזיאון חיפה שתמיד העז בתערוכות מאירות ומעניינות. פתאום מגיע איש שלא שייך לתחום ואם למפלגה פוליטית ומחליט שהוא לא צריך ללמוד אמנות ואוצרות בשביל להחליט על טבעו של המוזיאון. וזה עצוב !
באמת יופי, שיתנו לאוצרת להחליט מה יוצג עד מתי כמה ולמה!! זה תפקידה ❗️ ביזיון כל ההתנהלות . מאוד מקומם‼️