עבור שוחרי אמנות תל–אביביים, מוזיאון הנגב לאמנות בבאר–שבע נמצא מחוץ לטווח. זה לא כל כך עניין גיאוגרפי (סך הכל שעה ורבע נסיעה) אלא עניין מנטלי, ועניין תפישתי של התייחסות המרכז לפריפריה (או חוסר התייחסות).
התייחסות לפריפריה היתה אמנם על האג׳נדה של שרת התרבות לשעבר מירי רגב אבל רק למראית עין. מוזיאונים בפריפריה, מברעם ועד באר שבע סובלים כבר שנים ממחסור תקציבי חמור. ובכל זאת, יש אנשים טובים גם מחוץ לתל–אביב. ד״ר דליה מנור היתה מנהלת ואוצרת ראשית של מוזיאון הנגב לאמנות במשך עשר שנים והעלתה את המוזיאון השולי הזה על המפה עם תערוכות מצויינות ורמה בינלאומית. היא פרשה מתפקידה בינואר 21 ומאז לא מונה לה מחליף.
מתחם המוזיאונים בבאר–שבע כולל גם את המוזאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח – במבנה מדהים של מסגד מהתקופה העות׳מנית. מעבר לקירבה הפיזית, הקשר היחיד בין שני המוסדות הוא אדמיניסטרטיבי. למוזיאון לתרבות האיסלאם יש אוצרת המתמחה באמנות האיסלאם – ד״ר שרון לאור סירק, שעושה שם עבודה נפלאה.
בתחילת הדרך, דליה מנור שימשה גם מנהלת וגם אוצרת של שני המוזיאונים. בשלב השני הצטרפה שרון לאור סירק ולקראת פרישתה של דליה לגימלאות, פוצל תפקידה כאשר עודד שהם מונה למנהל שני המוזיאונים. שהם, יליד באר שבע, בעל תואר שני במנהל ומדיניות ציבורית מאונ' ’בן–גוריון‘, הוא בעל ניסיון בניהול מרכזים קהילתיים ואף ניהל את קתדרה העירונית. עם כניסתו לתפקיד לפני שנה, צוטט בעיתון המקומי ברנז׳ה: "לצד התערוכות, ההרצאות ומפגשי השיח שמקיימים המוזאונים ועל מנת להרחיב את קהלי יעד המגיעים אליהם, יש בכוונתי לפתוח את שערי המוזאונים למפגשי תרבות ואמנות, כגון מופעים, הרצאות, פעילויות אמנותיות לילדים ועוד ולצקת להם תכנים נוספים״.
האם דרוש פיצול?
בעיקרון, יש היגיון בפיצול בין תפקיד המנהל, תפקיד אדמינסטרטיבי ביסודו – שכולל, בין השאר, עבודה מול תורמים וקהילות – לבין אוצרות, שהיא עבודה אמנותית נטו. הפיצול מקובל במוזיאונים גדולים, שהתפעול שלהם מסורבל, האוסף גדול וכך גם הצוות אבל השאלה היא האם נחוץ לפצל תפקיד זה גם במוזיאון קטן כמו בבאר–שבע, שבו יש רק אוצרת אחת ועוזרת אוצרת שהיא גם הרשמת המשותפת של שני המוזיאונים? השאלה אינה רלבנטית לאחר מעשה אבל התוצאה היא שהתקן העירוני החדש של מנהל מתחם המוזיאונים לא הותיר תקציב לאוצר.ת במישרה מסודרת וכך עולה ממסמך קול קורא שיצא מטעם החברה העירונית המנהלת את המוזיאון, שפרסמה את תנאי ההגשה למכרז וגם את תנאי ההעסקה. המכרז פורסם בעיתון ״ישראל היום״ ובאתר כיוונים – החברה העירונית ב– 16.12 והמועמדים נדרשו להגיש מועמדות עד 23.12 – שבוע בלבד…
תגובה מיידית
נציגי איגוד האוצרות והאוצרים הגיבו מיד כשנודע להם על המכרז ואני מצטטת מהמכתב שהוציאו למנהל המתחם, בו היו מכותבים גם משרד התרבות ושר התרבות והספורט חילי טרופר:
״עיון בתוכן המכרז גילה כי התנאים המוצעים בו הם בעיתיים בלשון המעטה, ומשקפים לפחות חוסר הבנה של תפקיד האוצר.ת, אם לא יותר מכך. האוצר.ת יידרשו להוביל את חזון המוזיאון, להכין תוכנית דו–שנתית מפורטת, לנהל את אוסף המוזיאון, לאצור תערוכות, להפיק קטלוגים, ללוות את צוות המוזיאון הנרחב על כל מחלקותיו, לגייס כספים ותמיכות, לגבש מדיניות חינוכית, להיות אחראי על פרסומי המוזיאון, לפתח את גן הפסלים שבמתחמו, וליזום שיתופי פעולה ופעילות קהילתית – כל זאת בתמורה ל-6,250 ש"ח לחודש, כעצמאי. כמובן שעל המועמד.ת להוכיח ניסיון רב שנים והשכלה אקדמית גבוהה… התגמול הדל המוצע במכרז, שאינו מוגדר כשכר ואינו מעניק תנאים סוציאליים כלשהם, לא יכול לאפשר לאוצר.ת להתחייב לכל מטלות המוזיאון, האוסף וכל הנלווה להם, וגם לא יכול לאפשר לחזון ולתערוכות שירקום להצליח״.
האיגוד, שקם בתגובה לתנאים דורסניים שכאלה בעולם האמנות הישראלי, קורא לאוצרות ולאוצרים להחרים את המכרז ולא לתת יד לתנאי העסקה משפילים. נציגי האיגוד שלחו פניה דחופה למוזיאון ולחברת "כיוונים" העירונית, לו היו מכותבים גם משרד התרבות ושר התרבות והספורט חילי טרופר. במכתב פנייה זה הצביעו על הפער שבין רשימת תחומי האחריות והמטלות המפורטות בתיאור המשרה לבין התגמול הבלתי הולם. בתשובה למכתב כתב עודד שוהם, מנהל מתחם המוזיאונים בבאר שבע: "אנו רואים בתפקיד האוצר בעל ערך רב וחשוב מאד המחייב הכשרה ההולמת ומקצועית ומשום כך אלו הם התנאים והדרישות להגשת המועמדים בקול הקורא". האיגוד הציע להקפיא את המכרז או לשנות את תנאי ההעסקה בדיאלוג עמנו, אך המוזיאון לא הגיב לכך עד כה.
יש כאן פער בסיסי בתפישה בין אנשי אמנות לאנשי ציבור עירוניים, שכנראה לא מבינים את היקף העבודה של אוצר מוזיאלי. התפקיד אמנם אינו מוגדר כאוצר ראשי, אבל במוזיאון קטן כמו בבאר שבע יש רק אוצר אחד ועוזרת אוצרת לצידה.
החזון של שהם, על פי הדברים שצוטטו לעיל, מכוון בעיקר ל״מתחם״, זאת אומרת למדשאות שבין שני המוזיאונים, שם הוא מקיים אירועים שונים, שזה בסדר גמור, אבל כמי שמאמינה שלתושבי הפריפריה מגיע לראות אמנות מצויינת בעיר שלהם, חיוני שמי שיוביל אמנותית את המוזיאון יהיה איש מקצוע מדרגה ראשונה – ואת זה הם מדגישים במכרז. אבל ראוי שאותו איש/אשת מקצוע יקבלו גם שכר שמכבד את דרישות התפקיד. עוד חשוב שהאוצר.ת יהנו מחופש פעולה אמנותי מלא, וזאת מכיוון שהם יהיו האוטוריטה האמנותית היחידה במוזיאון.
ניסיתי לקיים שיחה נוספת עם עודד שהם אך הוא לא הסכים לדבר איתי והפנה אותי לדוברת של החברה העירונית ״כיוונים״ שהוציאה את המכרז. שאלתי היתה: מדוע תנאי ההעסקה שאתם מציעים לאוצר.ת במוזיאון הנגב כה ירודים. מדוע היא לא תהיה עובדת מן המניים עם תנאים סוציאליים ושכר מכובד? טרם התקבלה תגובתה.
איגוד האוצרות והאוצרים מבקש לחשב מחדש את תנאי השכר וההעסקה ואני מקווה שבעקבות הרעש התקשורתי סביב המכרז, כך אמנם ייעשה ובאר–שבע תמשיך ליהנות ממוזיאון לאמנות ברמה גבוהה, שיביא גאווה לעיר כולה.
*תמונת הכותרת של הפוסט לקוחה מתערוכה ״נתיבים ועקבות״ שאצרה ד״ר דליה מנור במוזיאון הנגב בשנת 2017, עבודה של האמן האוסטרלי ורנון אה קי, שמדגימה את החשיבות של קשרים בינלאומיים במוזיאון.
רוצים לשתף פוסט זה?
תפיצו את האהבה. תודה
[addthis tool="at-below-post"]
תודה דבי ששיתפת אותנו בפירטי המכרז המביש והלא מכבד. תומכת במאבק האוצרים.ות לשינוי תנאי ההעסקה בתפקיד המוצע.
דבי יקרה…ברור שהצילום בראש המאמר אלה עבודות של אמן אבוריגיני עכשווי ורחוק מהטובים שבהם
[ויש עשרות אלפים כאלה ]רק שאני התכוונתי לצילום אחרי זה של התצוגה במוזיאון שמוקדשת לאמנות אפריקה
שלכאורה הייתה צריכה להראות אמנות אותנטית של שבט הבאגה הנפלאה …..והיא לא …יש היום באפריקה [ולצערי אפילו באירופה ובמזרח[סין] תעשיית זיופים עניפה….חבל שמוזיאון ישראל עם האוסף הענק שברשותו לא הציג אך ורק יצירות שברשותו שחלקם אכן אותנטי.אריה
הי אריה תודה על החידוד – אתה מדבר על צילום התערוכה המוצגת כעת במוזיאון לתרבות האיסלם ועמי המזרח
לכאורה בראש המאמר צילום מרשים של התערוכה מאפריקה על שבט Baga …התערוכה הושאלה ממוזיאון ישראל…מבוססת על האוסף דינה ומיכאל וייס….ועל הסיפור שמתווסף לאוסף "פעם ראשונה מזה 60 שנה"
וכדו.הפריטים באוסף אינם ישנים ואין שום ביסוס ואו מסמך שיוכיח זאת.
אין שום סימני שימוש ופטינה ישנה ולכן אין לפריטים הללו שום ערך ואו חשיבות.
האוצרת הקודמת במוזיאון ישראל מודעת לזה וחבל שממשיכים בהצגת האוסף .
וחבל שגם ד"ר דליה מנור שאין לה כל רקע ואו ידע מציגה בגאווה תערוכה זאת.
אריה בירנבאום מומחה לאמנות אפריקה .
שלום אריה – תודה על תגובתך. אלא שהעבודה בראש המאמר אינה מתוך תערוכה על אפריקה אלא של אמן אוסטרלי ממוצא אבוריג׳יני, שהוצגה ב- 2017 במוזיאון הנגב.