חודשיים לאחר חתימת הסכמי אברהם בין ישראל לאיחוד האמירויות, מצא עצמו האוצר שרון תובל תקוע בראס אל חיימה – אחת משבע האמירויות – השוכנת כשעה צפונה מדובאי. הוא הגיע לשם לביקור רשמי עם בן זוגו, שעובד בתחום התיירות. כאשר הבינו שהשהות שם תתארך, שכרו דירה על שפת הים, בה גרו כמעט שלושה חודשים. כך החלה השתלשלות אירועים שבזכותן תובל זוכה לכבוד של ייצוג אמנות ישראלית באמירויות.
הקשרים שיצר במהלך אותה שהות עם כל הגופים המובילים של האמירות, כללו בין היתר את מנכ"לית אל קסימי פונדיישן – קרן התרבות והחינוך – עמה התנהלה שיחה לגבי פסטיבל האמנות המציג שם כל שנה. וכך נולדה התערוכה הישראלית הראשונה באמירויות, שהתקיימה בשנת 2022, אותה אצר תובל.
פסטיבל האמנות של ראס אל חיימה נוסד בשנת 2013, כאירוע מקומי של 30 אמנים בתחילת דרכם, המטרה היא להפוך את הפסטיבל מאירוע מקומי וקהילתי, למרחב אמנות עכשווית בינלאומי. במסגרת החזון החדש, שרון תובל הוזמן שוב לאצור תערוכה, המתקיימת עד סוף חודש פברואר. הפעם במתחם השוק הישן של Al Jazeera Al Hamra – כפר דייגים מהמאה ה– 17, הממוקם על שפת הים, שבו היו עוסקים בדייג ובגידול פנינים. כל הכפר שופץ לכבוד הפסטיבל והמבקרים מטיילים בין הסמטאות, נכנסים לבתים הישנים ולחנויות השוק, בהם מוצגות התערוכות.
איך זה לעבוד באמירויות?
״העבודה באיחוד האמירויות דורשת מיומנויות רבות במיוחד ביחס לבחירת הנושאים המטופלים, בהתחשב בצנזורה המקומית, לה גבולות ברורים. בקרן אל קסימי פועלים אנשי מקצוע ברמה מאוד גבוהה וכמובן שיש יותר תקציב לתערוכה ורמת השירות והמקצועיות מצוינת.
התערוכה אמנם תוכננה שנה מראש אבל כשהתחילה המלחמה וראיתי שביטלו תערוכות של ישראלים ברחבי העולם כולל ביקורת קשה, ציפיתי לביטול אפשרי של התערוכה. זה לא קרה ממספר סיבות: מנכ"לית הקרן ד"ר נטאשה רידג', עשתה את מירב המאמצים לקיימה, בגיבוי ישיר של שייח האמירות, סעוד בין סקר אל קסימי בכבודו ובעצמו. שנית זו לא הפעם הראשונה שאני אוצר שם, וקשרי הידידות מאוד עזרו.״
על פי תובל, גבולות ודעות קדומות אינם מענייניו: "בעיניי אמן הוא אדם באשר הוא. בחירת העבודות נעשית ללא הבדלי דת, גזע או מין או השתייכות תרבותית. השיפוט שלי נשאר ונותר בטיב וברלוונטיות היצירות ביחס לנושא המטופל בתערוכה. יחד עם זאת, אני חייב לכבד את מגבלות התרבות המסורתית ולא להציג עירום או נושאים שעלולים לפגוע במארחים. איחוד האמירויות ובמיוחד קרן התרבות והחינוך אל קסימי, מראה עד כמה ישנה פתיחות תרבותית המתעלה על כל דעה קדומה או דעה פוליטית בין אם פרו–ישראלית או לא, גם בעת משבר ומלחמה. ואל נשכח שמדובר בשיטת ממשל שאינה מעודדת מחאה או הבעת דיעה – לפעמים יש לזה יתרון. דווקא האמירויות לא ביטלו טיסות לישראל ואינם נוקטים עמדה לגבי הסכסוך. התחושה שם היא בטוחה יותר מאשר באירופה״.
רשימת האמנים המציגים בתערוכה:
מיימונה גרסי, ארקן אוזגן, שחר מרקוס ונזקט אקיסי, חן שיש, אייל אסולין, רות פתיר, שי עיד אלוני, אריאלה ורטהיימר, אבנר שר, מעיין שחר, צ'נצ'ל בנגה, מורן אסרף, אופירה שפיץ, ניר ג'ייקוב יונסי ואיריס חסיד.
עוד מספר שרון תובל: ״חלק מהעבודות מחזירות אותנו אל השבטיות, הקראפטיות כחזרה לשורשים האנושיים האוטנטיים, כמו סדרת ציורי מסכות ריטואליים חדשה של הציירת חן שיש בשם "כאן זה אפריקה", וציורי המסכות של שי עיד אלוני, ציורים קטנים שהודפסו בגודל ענק, מוצבים לאורך חומה של ארבעים מטרים, המובילה לשפת הים. שי עוסק באנרגיה טריטוריאלית, הטמונה בסמלים חזקים בהם הוא עושה שימוש. העבודות משקפות את הדינמיקה של הטבע–תרבות, הסדר החברתי, המיניות ואת חייו של הלוחם בהגנה וביצירה״.
אסקפיזם ושייט אל מעבר לים, מתאפשרים באמצעות מעיין שחר, המציגה את הוידאו המדיטטיבי מסע דמיוני אל מעמקי הים (צילום סטילס מתוך הוידאו מעטר את כותרת פוסט זה).
שחר, אמנית רב תחומית, ארגה שטיח ענק, העשוי ממצופים של דייגים בצבעים שונים. השטיח צף לו בים העמוק, משוטט ללא כל יעד. עבודתה דנה בסוגיות של הגירה, אך גם מפנה אותנו את הרוח, אל הדימיון האנושי האינסופי.
זוהי רק טעימה של חלק מהעבודות המוצגות ביעד הייחודי הזה – בשוק הדייגים העתיק על שפת הים של המפרץ הפרסי. אין ספק שהאירוע הזה, בזמן הנוכחי מעורר השתאות של ממש.
התערוכה מוצגת עד 30.3
האם התערוכה המעניינת הזו תוצג גם בארץ?
בוקר טוב. לא היא לא מיועדת להציג כאן. יש לה את הזמן והמקום שלה.
תודות.
בקר טוב ושבוע מבורך לך דבי❤️
כתבה מרתקת , ומזמינה לראות סגנון אומנות במרחב ועוד במדבר , הלוואי שתחשבי בהמשך לקחת שוחרי אמנות אחרייך לסיורים כאלה . וכל הכבוד לאוצר שרון תובל ,
שזה לו הפעם השניה לאצור תערוכה זו , בערבות מדברי האמירויות ישר כוח . אוצר חרוץ מוכשר, ופורץ דרך תמיד .
תודה לך דבי כל פעם מחדש על הניוזלטרים . שמעשירים , ומחממים לב ❤️
בברכה אביבה סברו
מאוד שמחה לקבל מידע על הנעשה בשדה האמנויות באמירויות. ובכלל מה קורה במזרח הקרוב בשדה האמנות אם יש לך מידע.
תודה רבה
אורנה
תודה על הכתבה המעניינת