טראמפ ועולם האמנות

עולם האמנות חגג על דונאלד טראמפ לאורך ארבע שנות נשיאותו. הוא בעיקר היה מקור ללעג ואף סיפק כמה סיפורים אמנותיים פיקנטיים. פוסט לסיכום כהונתו מנקודת המבט של עולם האמנות.

העולם נפרד השבוע מדונאלד טראמפ, הנשיא הכי לא פופולרי בהיסטוריה של ארצות הברית.

מבחינת עולם האמנות, טראמפ מגלם את כל מה שהאליטיזם בז לוגסות, טעם נובורישי עם חיבה מיוחדת לזהב וראוותנות שטחית. כל זה מגולם באופן מושלם בסיפור המשעשע ביותר על טראמפ ועולם האמנות.

בינואר 2018, התקבלה בקשה במוזיאון הגוגנהיים מהבית הלבן: בני הזוג הנשיאותי מבקשים לקבל בהשאלה ציור של ון גוך מאוסף הגוגנהיים לקישוט איזור המגורים של הבית הלבן. על כך השיבה בשלילה האוצרת הראשית של הגוגנהיים, ננסי ספקטור. במכתב שכתבה לבית הלבן פירטה את הסיבות מדוע לא ניתן יהיה להשאיל את הציור של ון גוך אך הציעה אלטרנטיבה. הצעתה הנגדית יכולה בהחלט להתקבל כאירוניה, כמו כוונת האמן שיצר אותה, או שאולי היא פשוט התחברה לחיבתם הידועה לזהב.

Maurizio Cattelan "America 2017"

ספקטור הציעה לבני הזוג הנשיאותי להתקין בבית הלבן את ״אמריקה 2017״יצירה של מאוריציו קטאלן, שהיתה להיט במוזיאון הגוגנהיים שנה קודם לכן. זוהי אסלה עשויה זהב טהור שהוצגה בתא שירותים בגוגנהיים בניו יורק, ותפקדה כבית שימוש לכל דבר. התורים הארוכים של מבקרים שנהרו לעשות את צרכיהם באסלת הזהב יכולים לשמש אלגוריה למצבה של אמריקה בשנת 2017. ״אמריקה״ של קטלאן היא פארודיה צינית שמזכירה את עגל הזהב ואת הסגידה למה שנוצץ אבל חסר מהותקצת כמו טראמפ עצמו.

בני הזוג דחו את הצעתה של אוצרת הגוגנהיים ואוהדי טראמפ תבעו את עלבונו של הנשיא על ידי הפצצת עמוד הפייסבוק של הגוגנהיים בדירוגים של כוכב אחד בלבד וגם השארת תגובות זועמות על מכתבה של האוצרת. רוב האמנות בבית הלבן שייך לאוסף הקבוע שמקורו באוספים לאומיים ברחבי המדינה אבל הנשיא ורעייתו יכולים לבחור יצירות על פי טעמם האישי. בני הזוג אובמה, למשל, ביקשו ואף קיבלו בהשאלה לבית הלבן שתי יצירות של אמנים אמריקאים: רותקו וג׳ספר ג׳ונס

טראמפ זכה באינספור איזכורים אמנותיים לא מחמיאים במהלך כהונתו. הפעם הראשונה בה הוצג ציור שלו היה בקיץ 2016, בעודו מועמד לנשיאות. האמנית אילמה גור, שמתגוררת בלוס אנג׳לס קיבלה איומים מאוהדים של טראמפ, שיפגעו גם בה וגם בציור. היא נחסמה בפייסבוק וברשתות אחרות בעקבות תלונות על תוכן פוגעני (אכן תמונה קשה). עד אז הדימוי זכה לרבע מיליון שיתופים. לבסוף, גלריה מדוקס מלונדון הזמינה את הציור ואף מכרה אותו, השמועות אומרות במעל מיליון דולר.

ממש בסמוך להצגת הציור, הוצב פסל עירום של המועמד לנשיאות טראמפ ביוניון סקווייר בניו יורק. העוברים והשבים התעניינו במיוחד בגבריות של טראמפ, שבפסל היא קטן מאד ונטול אשכים. כעבור כמה שעות הוא כבר נלקח מהמקום אבל זה לא מנע מהפצתו ברשתבימינו לא נדרשות יותר מכמה שעות כדי לזכות בחשיפה ויראליתתוך זמן קצר הגיע קהל רב למקום וצילומים רבים הועלו לרשתות החברתיות. ההודעה של עיריית ניו יורק מדברת בעד עצמה (ואינה ניתנת לתרגום מילולי):

NYC Parks stands firmly against any unpermitted erection in city parks, no matter how small.

את הפסל יצרה קבוצת אמני רחוב בשם Indecline שחבריה אנונימיים, מה שהקשה כמובן על טראמפ לתבוע אותם… 

בייבי טראמפ

בביקורו הנשיאותי הראשון בבריטניה בשנת 2018, קיבל את פניו של טראמפ בלון מתנפח בצורת בייבי טראמפ בגובה שישה מטר, המתאר את הנשיא היוצא כתינוק כתום ועצבני, חובש חיתול, כשידיו הזעירות אוחזות בסמארטפון. הוא ריחף מעל כיכר הפרלמנט במהלך אירוע מחאה נגד ביקורו הנשיאותי הראשון.הבלון נכח שוב בביקורו הממלכתי בשנת 2019, והוא הועף גם בצרפת, ארגנטינה, אירלנד, דנמרק ובמקומות שונים בארהב.

כעת, לאחר סיבוב הופעות עולמי, טראמפ התינוק, שתוכנן על ידי מאט בונר, ונבנה על ידי Imagine Inflatables, נרכש על ידי מוזיאון לונדון. הוא יישמר ויהיה חלק מאוסף המחאה של המוזיאון, הכולל חפצים מתנועת הסופרגט, עצרות משבר אקלים ופעילות שלום. יוצרי הדמות אמרו כי הם מקווים שזה משמש תזכורת למאבק נגדפוליטיקת השנאה“. כך מדווח עיתון הגרדיאן.

Trump Adrian Ghenie
Adrian Ghenie

פייק ניוז

גם אם זו לא המצאה של דונלד טראמפ, מושג מרכזי במורשתו הוא הפייק ניוז, אשר הפך את הביסוס על עובדות לאופציה משנית. כתבה זו אינה מתיימרת להעמיק בנושא אלא רק לתת שתי דוגמאות להשפעת הפייק ניוז גם על עולם האמנות.  ב– 2018 הוכרז נושא התערוכה המרכזית בביאנלה לאמנות בוונציה, שהתקיימה ב– 2019. רלף רוגוף, שנבחר לאוצר הראשי בחר לעסוק בעובדות חלופיות כתימה המרכזית. שם התערוכה ״שתזכו לחיות בזמנים מעניינים״, לקוח כביכול מקללה סינית עתיקה, אליה התייחס אוסטן צ׳מברליין בנאום בפרלמנט הבריטי ב– 1930. אלא שמתברר שגם זו עובדה חלופית ואין באמת קללה כזאת. בכל אופן, השימוש המערבי באימרה הזאת דווקא מיטיב להביע את המורכבות של תקופות סוערות. מנקודת הזמן שאנו נמצאים בה כעת בתחילת 2021, היה גם משהו נבואי בנושא הנבחר. עדיין בוונציה, אחת התערוכות הפופולריות לצד הביאנלה היתה של הצייר הרומני אדריאן גהני בפאלאצו סיני, שבה שולבו שלושה ציורים של טראמפ.

Damien Hirst "Treasures from the wreck of the Unexpected"

גם אצלינו, מושג הפייק ניוז היווה השראה לאשכול תערוכות מוצלח שהתקיים באביב 2019  במוזיאון חיפה לאמנות, תחת שרביטה של האוצרת הראשית (לשעבר) סבטלנה ריינגולד. האשכול עסק בהרחבה ביחסי הגומלין בין המידע המשובש אליו אנחנו נחשפים במדיות השונות, לבין ביטוייה האמנותייםאת מרב תשומת הלב גבו עבודות של דמיאן הירסט מתוך תערוכה מונומנטלית אוצרות מהספינה הטרופה Unbelievable, שהוצגה בשני מוזיאונים בוונציה, במקביל לביאנלה ב– 2017. היא נפתחה כמה חודשים אחרי בחירתו של טראמפ ונושא הפייק ניוז היה חם במיוחד. סיפור הרקע לתערוכה מדבר על אונייה שנטרפה לפני אלפיים שנה ובירכתיה אוצרות אמנות מזהב, כסף, ברונזה ושיש. רק ב– 2008 היא התגלתה כביכול, ואוצרותיה נמשו מהמים במבצע מורכב והם הוצגו לראשונה בתערוכה בונציה. אז זהו, שלא. כל הסיפור הזה הומצא על ידי הירסט.

"Dana Schutz "Trump Descending an Escalator

האמנית האמריקאית דנה שוץ יצרה ציור ענק של טראמפ יורד במדרגות הנעות (בכותרת הקורצת לעבודה האייקונית של מרסל דושאן עירום יורד במדרגות). הציור בגודל 2.2×1.9 מטר מתאר את הירידה של טראמפ במדרגות הנעות המוזהבות במגדל טראמפ, עת הודיע על מועמדותו לנשיאות.
כשבועיים לפני הבחירות האחרונות, הציור נמכר במכירה פומבית בסכום של 711,000$ אחרי ששלושה אנשים נלחמו עליו.

שוץ עשתה כותרות ב– 2017 כאשר הציגה בביאנלה של הוויטני בניו יורק את דמותו המעותת של אמט טיל, נער שחור בן 14 שנרצח בלינץ׳ בשנת 1955 לאחר האשמת שווא שפלירטט עם בחורה לבנה. אמו התעקשה שגופתו תונח בארון פתוח, כדי שהאלימות הגזענית שהופנתה כלפיו  תיחשף בפני כלהקהילה השחורה יצאה חוצץ נגד הציירת הלבנה שבחרה לעסוק באלימות נגד שחורים וראתה ביצירה ניצול ציני של הסיטואציה למטרות הנאה (אמנות) ורווח.

אמנים ישראלים עושים את טראמפ

חזרה לטראמפ, גם אמנים ישראלים הגיבו אל דמותו האקסנטרית, בין אם לכובע שלו, לצבע המוזהב של המייקאפ שלו או לבלוריתו

גיל הלר צייר את In God We Trust בשנת 2017. הציור מבוסס על דימוי שצולם בחופשה משפחתית בארהב. לתוך קומפוזיציה פשוטה, ישירה ואינטימיתנמזגיםכמה אזכורים תרבותיים של תקופתנו, כמו הדמיון לכובע האדום שהוביל לנצחונו של טראמפ בבחירות בארהב ולחוסר שקט עולמי.

עדו מרקוס מצא עניין בדמותו של טראמפ עוד לפני הבחירות. ״כאישיות, טראמפ דוחה אותי אבל משהו בפרצוף שלו עניין אותי מבחינה צבעונית. בעצם התביישתי בסידרה הזאת. מבחינתי זה היה קוריוז ולא הראיתי את העבודות לאף אחד. פתאום התברר שיש לי מעל מאה עבודות שהצטברו על הדרך. רק אחרי שהפסיד את הבחירות העליתי את הסידרה לאתר שלי וקראתי לה המתמחה על שם תוכנית הריאליטי שבו השתתף טראמפ״.

Amit Shimoni
Iddo Markus
Hanoch Piven

חנוך פיבן, מדוייק כתמיד, השתמש בקליפת בננה ונקניק (מורטדלה) שבארה״ב נקרא ׳באלוני׳ (כי הוא טיפוסי לעיר בולוניה) שזה שם נרדף לבולשיט בארה״ב. עמית שמעוני התפרסם בדיוקנאות של אנשים מפורסמים מכל התחומים, אותם הוא הופך להיפסטרים.

עתה, שטראמפ עזב את הבית הלבן, שאלה אחת נותרה פתוחה והיא לגבי הדיוקנאות הרשמיים של הנשיא לשעבר ורעייתו, שאמורים לתפוס את מקומם באוסף של הנשיונל פורטרייט גלרי האמריקאי בוושינגטון. הבחירה של האמנים היא של בני הזוג ולרוב יש בה אמירה פוליטית. כזכור, ברק ומישל אובמה, הזוג הנשיאותי השחור הראשון, בחרו שני אמנים שחורים לראשונה כציירי הדיוקנאות הרשמיים. בחירה זו הזניקה את קהינדה וויילי ואת איימי שרלד לקדמת הבמה האמנותית. מאז נחשפו הפורטרייטים של בני הזוג אובמה, כמות המבקרים במוזיאון הוכפלה ועקב הביקוש, הציורים יצאו לסיור מוזיאלי בחמש ערים בארצות הברית החל מהקיץ הקרוב.

את מי טראמפ ואשתו יבחרו לפורטרייטים שלהם? מוקדם לדעת אבל מה שבטוח, הם יהיו מחמיאים יותר מאלה שהוצגו בכתבה זו.

רוצים לשתף פוסט זה?
תפיצו את האהבה. תודה

עוד לא רשומים לקבל עידכונים
שבועיים במייל? כדאי!

לפוסט הזה יש 2 תגובות

  1. עודד כצמן

    עוד קצת על הנשיא הנאלח הזה שטוב שזמנו עבר
    תודה לך דבי

  2. הדר חייקין

    כתבה מעניינת מאד

כתיבת תגובה