יש משהו מרגש בעמידה מול יצירות אמנות שעומדות בעוד רגע להיעלם מעיני הציבור - אין לדעת לכמה שנים. התחושה היא כמעט של זכות גדולה. השבוע, בסניף היוקרתי של סותבי׳ס לונדון עמדתי מול יצירות שקשה היה להתנתק מהן.
פעם קראו לזה ״ימי צפיה״ ואני עוד זוכרת בתור ילדה ונערה, שהייתי הולכת עם אבא שלי לצפות בעבודות לפני מכירה בבתי מכירות בלונדון. התליה היתה צפופה, בכמה שורות והמטרה היתה ״למשש את הסחורה״ כדי לא לקנות חתול בשק. יכולת להוריד עבודה מהקיר ולראות מה יש בצידה האחורי (עולם ומלואו, אגב). המדיניות הזו השתנתה לפני כעשרים שנה, כשימי הצפיה הפכו ל״תערוכות״ והעבודות אכן נתלו כתערוכה – מרווחות, מוארות באופן מושלם, כשתוית המחיר מוצנעת בצד. קל מאד לשכוח שזו לא באמת תערוכה אלא מלכודת שיווקית מבוימת היטב.
למזלי הספקתי ממש ברגע האחרון לראות יצירות מופת שהוצגו לפני מכירות חשובות שהתקיימו השבוע בסותבי׳ס לונדון. הדבר היחיד ששיבש את אוירת תערוכת העילית הם אנשי המכירות של סותבי׳ס, המאכלסים כל אולם וצדים אנשים שנראים להם עם פוטנציאל קניה. היה די מעליב לראות אותם בוחנים אותי מכף רגל ועד ראש וממשיכים בשיחתם, כמו חושבים לעצמם ״שום דבר לא יצא לנו מזוטי…״ מה שנכון, נכון. אבל אני לא צריכה לדמיין איך זה נשמע כשאת נראית להם עשויה מכסף. שמעתי את השיחות האלה מאות פעמים וגם הפעם – שיחות פסואדו–אינטלקטואליות על כוונת האמן… תודה שחסכתם לי.
300 מיליון דולר אמנות ביום אחד
השבוע התקיימו בסותבי׳ס לונדון שתי מכירות מעניינות באותו יום – מכירת Modern and contemporary ומכירה בקטגוריה חדשה – Now. כמה מילים על חלוקה בין מכירות: במשך עשרות שנים, מכירות האמנות המודרנית והעכשווית כיסו את כל המאה ה-20. אבל העכשווי של פעם הוא לא העכשווי של היום ולכן נדרשה קטגוריה חדשה. מכירות בקטגוריית Now מציגות יצירות מהמאה ה– 21 – האמנים הצעירים, הכי חמים. אפשר לשאול (ובצדק) – איך יצירות כל–כך ״טריות״ כבר מגיעות למכירות פומביות ולא סתם אלא מכירות יוקרתיות כמו סותבי׳ס וכריסטי׳ס ומקבלות מחירים של מיליונים? המכירה השבוע הכילה 20 עבודות בלבד, שנמכרו בסך כולל של קרוב ל– 40 מיליון דולר.
איך יוצרים באז שמעלה מחירים הרבה מעבר להערכה הראשונית שלהם? התשובה היא עמומה ולרוב לא ידועה, אבל בואו נגיד שיש הרבה מקרים של מניפולציות של בעלי עניין להעלאת מחירים.
בנקסי שולט
העבודה היקרה ביותר במכירה היתה של בנקסי – יצירה מסוג חביב עלי במיוחד: הוא רוכש ציורי נוף זולים בשווקי פשפשים ומוסיף להם אלמנטים. הפעם מדובר במסוק קרב, שמצוייר באמצעות ריסוס על סטנסיל. היצירה נמכרה ב- 5.8 מיליון דולר. זו הפעם הראשונה שאני רואה יצירה מהסוג הזה בעיניים. אחרי שחרשתי את יצירותיו לקראת ההרצאות שלי על בנקסי, אני יכולה להעיד כמה זה שונה לעמוד מול היצירה לעומת לראותה על מסך, איכותי ככל שיהיה והחוויה הפיזית היא שהיתה חסרה לי כל–כך הרבה זמן.
העבודה הזאת ושתיים נוספות היו שייכות לזמר רובי ויליאמס וזה תורם גם כן לערכן. הזמר צוטט באומרו: "העבודות האלה משלבות שלושה דברים שאני אוהב: תרבות היפ הופ, שובבות והומור. חשבתי שהם הדבר הכי טוב שראיתי בעולם האמנות…" אני תוהה למה, אם כן, הוא מכר אותן…
נשים עושות חיל
הפתעת הערב היתה המחירים הגבוהים שקיבלו כמה אמניות ובראשן פלורה יוקנוביץ׳, שהציור שלה, ״חם, רטוב וסוער״, שהיה מוערך ב– 150-200 אלף ליש״ט, נמכר ב– 2,697,000 ליש״ט, שזה 3.5 מיליון דולר. הציור עוד לא בן שנתיים, נרכש מהגלריה המייצגת את האמנית על ידי מוכר הציור. זה נקרא בעגה המקצועית Flipping –טקטיקה של רוכשים ספקולטיביים, שמתעניינים בעיקר בעשיית רווח ולא באמנות עצמה.
הכסף הגדול
המכירה לעיל היתה קטנה לעומת האירוע המרכזי של אותו יום, 54 יצירות מהמאה ה– 20 שגרפו כ– 255 מיליון דולר. יצירת הדגל של המכירה היתה של מגריט – אחת מיצירותיו המוכרות ביותר – אימפריית האורות. הציור מ– 1961, הוא מסדרת עבודות מאד פופולרית בהן משולבים אור יום וחושך. מעולם לא ראיתי את הציור הזה בעבר – גם לא בתערוכה של מגריט בפאריז לפני כמה שנים. הוא היה מושאל למוזיאון מגריט בבריסל מאז 2009 והיה שייך לבתו של אחד הפטרונים המרכזיים של מגריט. מגריט עצמו העניק לה את הציור.
היצירה הזו, כצפוי, יצרה באז אדיר והיתה עליה תחרות רבה. לבסוף היאה נמכר ב– 79.8 מיליון דולר והפכה ליצירתו היקרה ביותר של מגריט – פי שלוש מהשיא הקודם משנת 2018.
במסגרת מהלכי השיווק היצירתיים של סותבי׳ס, הם שינו את הכניסה לבניין ויצרו לפניה צללית של המבנה בציור של מגריט.
אוסף מקלאו חלק ב׳
התצוגה האחרונה שזכיתי לראות רגע לפני שירדה היתה של כמה עבודות מרכזיות מתוך האוסף של בני הזוג מקלאו שטיפחו את אחד האוספים המשמעותיים של אמנות פוסט מלחמת העולם השניה בארצות הברית. מאחורי המכירה עומד סיפור גירושין מכוער ועסיסי. ב– 2016 הגישה לינדה מקלאו תביעת גירושין מבעלה הארי מקלאו – מיליארדר, איל נדל״ן ניו–יורקי, שהיתה נשואה לו 59 שנים. הסיבה – המאהבת של בעלה שגם שכנה באחד מנכסיהם המשותפים. ב– 2019 הארי כבר נישא למאהבת ואף פירסם צילומי ענק שלהם על אחד מהבניינים שלו בפארק אבניו – כנראה כדי להוציא ללינדה את העיניים. אבל רכילות הרי לא מעניינת אותנו, נכון? מה שמעניין עבורנו זה אוסף האמנות שצברו בני הזוג במהלך חייהם המשותפים – ששוויו הוערך בכמיליארד דולר. לינדה ממש לא רצתה להיפרד מהאוסף, עליו עמלה במשך שנים. היא אמנם לא הביאה את הכסף אבל היא יושבת בחבר הנאמנים של הגוגנהיים וה- MoMA ולקחה על עצמה את אוצרות האוסף. לבסוף בית המשפט הוא שהכריע ובחודש נובמבר האחרון, כל 35 העבודות שהוצאו למכירה נמכרו כולן במחיר כולל של 676 מיליון דולר. אבל זה היה רק החלק הראשון. במאי הקרוב יתקיים החלק השני של המכירה וכמה מיצירות המופת מתוכה עושות ״סיבוב הופעות״ בעולם, כדי שיותר אספנים יוכלו לראותן מקרוב. בראש המכירה, ציור של רותקו. מ– 1960 שמעולם לא הוצג בצבעוניות כהה.
ריכטר מהפנט
הציור שלא יכולתי להוריד ממנו את העיניים היה ציור העננים של גרהרד ריכטר. זה ציור ענק של 2/3 מטר – למעשה ציור של נוף ים ביום סוער. העננים והים מתחברים באופק וקשה להבדיל ביניהם. הרגשתי שהציורממש מהפנט אותי ומושך אותי פנימה לעומק אינסופי – חוויה שבדרך מזוהה אצלי עם רותקו, למרות שהפעם דווקא לא הרגשתי את זה עם היצירה שלו.
עבודות אלה, בנוסף לפורטרייט מאוחר של אנדי וורהול, ציורים של דה קונינג, דובופה ופולקה ופסלים של פיקאסו וג׳אקומטי ימשיכו לסייר בעולם בחודשים הבאים עד למכירה בניו–יורק באמצע חודש מאי.
רוצים לשתף פוסט זה?
תפיצו את האהבה. תודה
[addthis tool="at-below-post"]
בתקופה שנמשכת כבר כשנתיים וחצי, בה אני עדיין לא מטיילת כבעבר בין גלריות ומוזיאונים בלונדון ,לקחת אותי עימך לחוויה כל כך מהנה,רגישה,מקצועית וגם אישית…..
תודה
דבי יקרה המידע שהבאת כאן מרתק ומעניין.
קראתי בהנאה רבה. זו אינפורמציה בשילוב עם הידע שלך והתרומה היא עצומה.
רק היום קראתי והתלהבתי . הצלחתי להתנתק מדאגות, תודה
Banksy did not find buyers
היצירה המדוברת של בנקסי גרפה 5.8 מיליון דולר.
כל הפרטים כאן בלינק.
תודה על השיתוף. כתיבתך בגוף ראשון ובקול אישי מרתקת.
בנקסי לגמרי מנסח מחדש את המושג Ready-made. מרתק.
נשמע מדליק,
שבת שלום