בננה שווה מיליונים

  • מחבר:

פעם בכמה זמן עולה לכותרות יצירת אמנות שנמכרה במכירה פומבית בסכום גבוה במיוחד: או בטכנולוגיה חדשה או סביב מה שנתפש כגימיק כלשהו. כך גם בעניין המכירה של היצירה של מאוריציו קטלאן ״הקומיקאי״ ב- 6.2 מיליון דולר בבית המכירות סותבי׳ס. ההערכה המוקדמת שבית המכירות הצמיד ליצירה היתה בין מיליון למיליון וחצי דולר. אבל כשיש תחרות בין רוכשים פוטנציאליים על יצירה מסוימת, תמיד המחיר עולה מעל למצופה.

הרשת גועשת

מאז המכירה, הרשת גועשת והעיתונות מלאה בטקסטים בסגנונות שוניםרובם לעגניים ולא מושכלים ובעיקר מדברים על הבננה של קטלאן כגימיק ומדברים על הרוכשמשקיע הקריפטו הסיני ג׳סטין סאןכפראייר. הניויורק טיימס ציטט את מייקל מוזס, שהיה בעבר אחד המנתחים הפופולריים של שוק האמנות, שאמר ש״אמנות זה נכס מרתק כי אתה יכול לקבל ממנו כל כך הרבה שמחה שאנשים מוכנים לקבל תשואות נמוכות יותר. שמחה זה לא משהו שצריך להתעסק איתו“. עם כל הכבוד לעברו של מוזסאיזו הצהרה שטחית. הדור החדש של אספני האמנות הכבדים לא מתעניינים בשמחה אלא בכוח. וכך, מכיוון שלא קראתי אף טקסט שסיפק את ההסבר שלי, הנה התרומה שלי לדיון המעניין הזה.

Maurizio Cattelan the ninth hour

שחקנים בשדה

שדה האמנות מורכב משחקנים רבים אבל בעיקר היוצרים מצד אחד והצרכנים מצד שני. ביניהם יש מתווכים רביםמוזיאונים, אוצרים, כותבים, מבקרים, גלריות ובתי מכירות. השחקנים בשדה מאיישים עמדות שונות ומעמדות שונים וכולם מעוניינים לשפר את מעמדם ולצבור יותר כוח.

נתחיל עם היוצרים: יש אמנים נחשבים, ששמענו עליהם, שמציגים במוזיאונים ומקבלים מחירים גבוהים במכירות פומביות ולכן, כנקודת התחלה צריך להיות ברור שרק אמן בעל שם ומעמד יכול בכלל להגיע למכירה הזאת של סותבי׳ס ולקבל מחיר כזה.

מאוריציו קטאלן (איטלקי, יליד 1960) תמיד היה אמן מתגרה. ב– 1999 הוא יצר את העבודה הידועה ״השעה התשיעית״פסל מאד מציאותי של האפיפיור דאז (יוחנן פאולוס השני), שוכב על שטיח אדום, שעון על מטהו, לאחר שפגע בו מטאור. העבודה הזו הוצגה בשנת 2000 ברויאל אקדמי בלונדון בתערוכה (שזכיתי לראות) ״אפוקליפסהיופי וזוועה באמנות עכשווית״. התגובות היו חצויותבחלקן זעזוע על התעללות באפייור אבל חלקן דווקא תומכות בגלל הצגת האנושיות של איש הדת החזק בעולם. העובדה שקטלאן נבחר השנה להיות בין האמנים המציגים בביתן הוותיקן בביאנלה, מדגימה את הפתיחות של הוותיקן ואת העובדה שדווקא האנושיות של האפיפיור עמדה לטובתו של קטלאן.

Maurizio Cattelan America 2017

גבולות מתרחבים

מאז 1917, כשמרסל דושאן הכניס משתנה למוזיאון וקרא לזה אמנות, הדיון ממשיך והגבולות מתרחבים. יצירה נוספת של קטלאן בשם ״אמריקה״ משנת 2017,  מתכתבת ישירות עם המשתנה של דושאן. הוא הכניס אסלה עשויה זהב טהור לאחד מתאי השירותים במוזיאון הגוגנהיים בניויורק. האסלה תפקדה כמו כל אסלה רגילה ותורים ארוכים השתרכו לפניה, גם כשתאים אחרים היו פנויים. כולם רצו להשתין בתוך האסלה המוזהבת. כתבתי על אנקדוטה חביבה בקשר לאסלה המוזהבת ולנשיא טראמפ בפוסט שסיכם את כהונתו הקודמת בהקשר של עולם האמנות.

קטלאן אף יצר פסל המציג את היטלר כורע על ברכיו ומביט למעלהכאילו מבקש סליחה. שם היצירה Him, כשלא ברור אם הכוונה היא לרודן האכזרי או לאלוהים שכביכול מתבקש לסלוח לו.

היצירות הקודמות של קטלאן חשובות כרקע למבט על ״הקומיקאי״ בקונטקסט הנכון. זה לא איזה גימיק חד פעמי של אמן משועשעזהו אמן רציני שמביט על העולם באופן ציני וביקורתי, כשהכלי שבאמצעותו הוא מביע את הביקורת שלו היא האמנות.

Cattelan memes

בננה לי

כאשר הוצג ״הקומיקאי״ לראשונה ב– 2019 בארט באזל מיאמי ביץ׳, הוא עורר סנסציה. אמן שביקר בתערוכה הוריד את הבננה מהקיר ואכל אותה. המעשה שלו היה לא פחות אמנותי מהיצירה עצמה. כמובן שמדובר ביצירה קונספטואליתמושגיתשהבננה הספציפית היא חסרת חשיבות. מה שחשוב כאן זה הרעיון. הרעיון מאחורי היצירה עוסק בערךנושא מרתק שחקרתי עמוקות במסגרת לימודי התואר השני שלי. היצירה נמכרה בשתי מהדורות במחיר 120,000 דולר כל אחת. המהדורה השלישית נתרמה למוזיאון הגוגנהיים. היא מיד הפכה ליצירה אייקונית והסימן העכשווי לכך הם ממים. ממש כמו היצירה של בנקסי שגרסה את עצמה תוך כדי מכירה פומבית, כך גם הבננה זכתה לממים רבים ברשת.

נקודת מבטו של הרוכש

בנקודה זו, אנחנו עוברים לצד השני של המשוואה – הצד של הצרכנים. גם כאן, יש מאבקי כוח בין אספנים על מעמד בשדה האמנות. כדי להבין למה מישהו מוכן לשלם 6.2 מיליון דולר על בננה שעלתה 30 סנט ותרקב מחר, צריך להיכנס לראש של האספן.

יש שכבה דקה מאד של אספני אמנות שיכולים לרכוש הרבה אמנות במיליונים. גם בתוך השכבה הדקה הזאת יש תחרות בסגנון ״למי יש יותר גדול״יש אספנים ותיקים ומוכרים כמו חוזה מוגרבי (שרכש לפני שבוע ציור של מגריט במחיר שיא של 121 מיליון דולר, או איש קרן הגידור סטיב כהן או המפיק ההוליוודי דיוד גפן, יש את המיליארדים הצרפתיים פרנסואה פינו וברנר ארנו, שמנהלים תחרות עצומה בינם לבין עצמם. אלה אספנים המבוססים במעמדם. לעומתם, יש את החדשים שזה מכבר באובדרך כלל מעולם הקריפטו. קריפטו זה כסף חדש אבל כסף לא קונה סטייל. למה הכוונה? חוזה מוגרבי לא יצא בהכרזה שהוא רכש את הציור של מגריטנדרשה עבודת בלשות כדי להגיע למידע הזה. הוא לא זקוק לזה. ואילו ג׳סטין סאן, הרוכש של ״הקומיקאי, איש קריפטו, מייסד הפלטפורמה טרון, יצא מיד בהכרזה שהוא הקונה. צעקנות נובורישית לשמה.

עשירי הקריפטו הם זן צעיר שמעוניין להתברג עם הגדוליים. לכן רכישה כזו, שמעוררת תהודה עצומה בתקשורת, משרתת את המטרה של סאן, שכבר רכש לא מעט יצירות יקרות. צריך להבין שהחברה׳ האלה כלכך עשירים ששישה מיליון דולר לא עושה להם אפילו שריטה בכנף. זה ממילא לא כסף מהבית, אלא רווחים שנולדו בקריפטו ונשארים בקריפטו.

הפרסום שקיבל סאן, והעובדה שכל העולם יודע שהוא הרוכש, מציבים אותו כחבר בליגת העל של אספני האמנות. הנה לכם מחשבה לגבי מחירים: מחיר הרכישה של יצירת אמנות (שאין לה ערך אינהרנטי כלשהו) מבוסס על תפישת עולמו של הרוכש. המחיר שהוא ישלם משקף את הערך שיש לרכישה עבורו ובמקרה זההערך ברור: מעמדו בשדה יותר חשוב לו מהכסף. הוא לא עסוק בכלל בשאלה אם מדובר בהשקעה פיננסית טובה, כי הערך הסימבולי/חברתי שהוא מקבל שווה לו הרבה יותר מאשר הכסף ששילם.

עוד לא רשומים לניוזלטר החודשי שלי?

לקבלת עדכונים אוטומטיים על פוסט חדש

לפוסט הזה יש 12 תגובות

  1. אביבה

    לדעתי מדובר בביקורת של האמן על תפיסת האמנות העכשווית. כמו המשתנה של דושאן שביקש להתריס נגד האקדמיה כך קטאלן מציב מראה לחברה העכשווית העסוקה בכסף וכוח, ואמנות מעניינת אותה כהו זה. קטאלן צוחק עלינו כל הדרך לבנק..

  2. סמדר אליאסף

    את כותבת מצוין.בהירה ומובנת וטוב לדעת. נהניתי מאד לקרוא. תודה

  3. תהילה לבנת

    לדעתי זו הזנייה של האמנות. מה הקשר בין הבננה ואמנות? זהו סיפור של כוח נטו. את הבננה אפשר היה להחליף בכל ירק, פרי או מוצר נחות.
    ההסברים שלך, לעומת זאת, מעניינים מאד ומחכימים. תודה לך. תהילה

  4. מוריס טוכעס

    פוסט מטומטם

    זה לא אמנות אלא בדיחה והפוסט הזה מנסה להסביר ולנרמל את הבולשייט הזה

  5. ארזה סומך כהן

    \היה כיף לקרוא את הכתבה הזאת, תודה דבי יקרה

    1. שי

      אנשים שיש להם מליונים לא זורקים אותו בקלות. יהיה להם איזה שהוא רווח שהוא שווה להם יותר. ולגביי הבולשיט מסכים איתך זה לא אומנות.

  6. בתיה מגל

    תודה .פוסט מצויין חשוב ומדויק .היטבת להסביר את
    עולם האומנות ומשתפת את
    הפוסט החשוב. ושוב תודה
    בתיה מגל

  7. בלהה קידר

    תודה
    מעניין ומלמד

  8. יוסי

    1. זכותם של מבקרים לומר כאן ״המלך הוא עירום״. אין כאן שום יצירת אומנות.
    2. מבין לגמרי את ההסבר שלך. הוא לקוח מעולם אחר של יחסי ציבור, פרסום. הרוכש רצה להאדיר את שמו. ייתכן ש 6 מ דולר, זה לא יקר עבור התוצאה שקיבל.
    האומן? עוד שלב בשורה ארוכה של יצירות מעוררות מחלוקת. גם כאן הוא קיבל את שלו בגדול. עובדה, את כתבת על זה ואני מגיב לזה…

  9. איילה שטיינברג

    היי דבי,

    תודה לכתבה זו , תמיד "חשדתי" שזה מה שקורה בעולם האומנות {במיוחד עניין אותי במקרה זה קטאלאן)

    הארת את עיני באופן פשוט וברור, חן חן לך יקירה!

  10. יעל

    יופי של הסבר לכל התופעה הזו, מכל הבחינות! ממש מעניין, גם אם קצת עצוב …

    1. רחל זיו

      תודה על הכתבה המעניינת.

כתיבת תגובה