כמי שגדלה בצל השואה, אבא שלי, ניצול אושוויץ (שחגג לאחרונה יום הולדת 92), תמיד מדגיש את הנס הזה של מדינת ישראל וכמה חשוב שיש לנו בית, שבו נרגיש בטוחים. גם אם הביטחון הזה לוקה בחסר, זה הרבה יותר טוב מהחשיפה לגילויים האנטישמיים שאנחנו רואים בעולם. גזענות היא בזויה בכל גילוייה – הרעיון לפסול קבוצה של בני אדם בגלל צבע עורם או אמונתם הוא מופרך אבל מסתבר שאנשים זקוקים לאויב ואם עכשיו לא ״מקובל״ להפנות חיצים כלפי שחורים, יעלו ויבואו היהודים – מזמן לא היינו על המוקד. שנה עברה מאז המוות האלים של ג׳ורג׳ פלויד ותנועת Black lives matter תרמה לאוירה של תיקון עוולות היסטוריות כלפי שחורים אבל הגזענים בסך הכל ירדו אל מתחת לפני השטח ועכשיו, בחיזוק התנועות האיסלאמיות, הם צצים נגד יהודים באשר הם. הדעת אינה סובלת יהודים שנתקפים ברחוב בניו יורק או במסעדה בלוס אנג׳לס. הלב מתפלץ מחוליגנים שדורשים להרוג יהודים בלונדון או מצלב קרס מרוסס על קיר מוזיאון השואה במיאמי.
ציד המכשפות מועצם על ידי סלבריטאים במדיה עם מיליוני עוקבים ובאופן מצער גם סלבריטאים יהודים מפנים אצבע מאשימה כלפינו. זה כדור שלג שהולך ותופח ואני מתעלמת כאן לגמרי מעמדות פוליטיות, מי אשם ומי התחיל. אני רק מתייחסת לזכות שלנו כעם – על פני כל הקשת הפוליטית – לגור בשקט בבית שלנו ולהגן עליו.

יהודים נגד יהודים
כואב במיוחד לראות אנשי אמנות יהודים שתורמים לאוירת העליהום על ישראל. כמו אדם ברומברג שנולד בדרום אפריקה ויודע דבר או שניים על אפרטהייד מצד אחד, ומצד שני יש לו משפחה בארץ. הוא פרסם שרשור בטוויטר, שעיקרו חוסר הסימטריה (באמת אנחנו צריכים להתנצל על זה שלא מתו יותר ישראלים ממאות הטילים שנורו עלינו??) ובסיומו הוא קורא לעולם האמנות לצאת משתיקתו ולגנות את ישראל. הוא מצטט את מרטין לותר קינג על כך שהשתיקה של חברינו תיזכר יותר מהמילים של אויבינו.
מי ששיתף פעולה במיידי היה התגרן ג׳רי זלץ, מבקר האמנות זוכה פרס פוליצר, שאוהב לעורר מחלוקת בכל נושא. הוא שיתף את הפוסט של ברומברג וכתב ש״אין הצדקה לשום מדינת אפרטהייד ואת זה אני אומר כיהודי שכל משפחתו נמחקה בשואה בגלל היטלר וסטאלין באסטוניה״. זוהי רק דוגמה אחת מתוך שלל תגובות שטחיות של אנשים שאינם מוכנים להיכנס לעובי הקורה של הסכסוך הישראלי–פלסטיני. פניתי לזלץ מתוך רצון לייצר איזה דיאלוג אבל הוא לא התייחס.

פטרונים על הכוונת
לפני שנתיים החל גל מחאה נגד משפחת סאקלר – פילנטרופים גדולים, לא רק בתחום האמנות. שתרמו מיליארדים בחמשת העשורים האחרונים, לבניית אגפים במוזיאונים רבים, החל מהלובר, הרויאל אקדמי, מוזיאון הסמיתסוניאן, המטרופוליטן והגוגנהיים ועוד רבים.
ארתור סאקלר, פסיכיאטר יהודי, עשה את הונו משיווק תרופות, והיה חלוץ בתחום. יחד עם שני אחיו (רופאים גם הם), רכשו חברת תרופות בשנות השמונים. חברה זו, אחראית לייצור אוקסיקונטין, תרופה ממשפחת האופיאטים, לשיכוך כאבים ואחת התרופות הממכרות ביותר בתחום זה. בשנות התשעים, יצרני תרופות הטעו את הרופאים באשר לרמת הסיכון להתמכרות לאופיאטים וכך עודדו את צריכתם. ארצות הברית מצויה כיום במשבר גדול של התמכרות לאופיאטים, בממדי מגיפה שגובה קורבנות רבים. גל המחאה עורר לראשונה את המודעות למקורות הכסף של הפילנתרופים הגדולים והעלתה את שאלת הלגיטימיות של התרומות. כתוצאה מכך, מוזיאונים רבים החליטו לא לקבל יותר תרומות ממשפחת סאקלר ולהסיר את שמותיהם כתורמים שעל שמם נקראו אגפים במוזיאונים ופקולטות באוניברסיטאות.

גל המחאה הנוכחי מטרגט יהודים שיושבים בחבר הנאמנים של ה- MoMA. המוחים יוצאים נגד אספנים ופילנתרופים כמו ליאון בלק ורון לאודר – נשיא הקונגרס הציוני – ומאשימים את המומה במה שמכונה Artwashing – מושג שמרמז על התנקות באמצעות אמנות. כאילו לפטרונים היהודים יש דם על הידיים והם מנקים אותו באמצעות תרומה למומה. זהו מונח שנעשה בו שימוש כלפי משפחת סאקלר – שתרופותיה גרמו באופן ישיר למותם של רבים. להאשים פילנטרופים בעלי קשרים עם ישראל באחריות למותם של פלסטינים זה אבסורד שאין כמוהו. יחד עם זאת, נמצאו 300 איש שחתמו על מכתב שדורש שהמוזיאון ינתק את קשריו עם פטרונים יהודים ובין החותמים גם ד״ר אריאלה אזולאי, אוצרת וחוקרת, פעילת שמאל רדיקלי שעזבה את הארץ.
עוד על הכוונת, הפעם בלונדון – בני הזוג פויו ואניטה זבלדוביץ׳. שניהם תומכי ישראל נלהבים ופטרוני אמנות. אניטה הקימה בלונדון מוזיאון לאוסף הגדול של בני הזוג. בגלל הקשרים שלהם עם ישראל, ישנם אמנים שמבקשים לנתק את עצמם מהיצירות שלהם באוסף. אמנית אחת ביקשה להסיר את שמה מהיצירה שלה.
כאן בפוסטר, בצבעי דגל פלסטין, הדרישה לסגור את המוזיאון של אוסף זבלדוביץ׳ בטענה שזוהי פילנטרופיה המוכתמת בדם פלסטיני.
פעילות נגד
בלונדון, קבוצה אנונימית של אנשי אמנות יהודים וישראלים כתבו מכתב לפורטל חדשות artnet במחאה על הכתבות החד צדדיות התומכות בפרופוגנדה האנטי ישראלית שפורסמו באתר. המאמרים האחרונים במדור הפוליטיקה בחדשות artnet כדוגמת זה לא התייחסו למטחים שתקפו את ישראל באלפי טילים במהלך המשבר הנוכחי והרגו ישראלים וערבים כאחד. אנשי האמנות מבקשים מהעיתון לתת סיקור מאוזן ולהימנע מפרסום תכנים שמוגדרים כאנטישמיים וזה כולל התייחסות סטריאוטיפית ליהודים כקולקטיב. העובדה שיוזמי המכתב נאלצו לשמור על אנונימיות מחשש שיהפכו גם הם למטורגטים מדברת בשם עצמה ומצביעה על האוירה הקשה השוררת שם.
בני הזוג זבלדוביץ׳ יצאו בהודעה מתגוננת המתייחסת למצב בישראל ותומכת בפתרון של שתי מדינות. הם מביעים צער על אובדן חיי חפים מפשע בשני צידי המתרס.
אנחנו הישראלים, שחיים את הקונפליקט מודעים היטב למורכבותו. אני מאמינה שרובנו רואים וגם חשים אמפתיה כלפי סבלם של חפים מפשע משני הצדדים. כי אי אפשר להתייחס לא ליהודים ולא לערבים כישות אחת. יש טובים ורעים בשני הצדדים. אבל מרחוק הפרטים אינם נראים וההתייחסות המכלילה עושה עוול גדול לישראל – המדינה האחת והיחידה שיהודים יכולים לקרוא לה בית.
רוצים לשתף פוסט זה?
תפיצו את האהבה. תודה
[addthis tool="at-below-post"]
יהודים ,זה הזמן להתפכח לפני שיהיה מאוחר. שובו אל הארץ המובטחת וזינחו את סיר הבשר למען עתיד ילדיכם .
מצטרף לדוד בן גוריון – חשוב מה יעשו היהודים ולא מה יגידו הגויים.
דבי, פוסט קשה מנשוא. מטריד ברמות ההוויה של האמנות, של התרבות, של מקומו של הפרט במכלול האנושי שאנו חיים בו…. מעלה זיכרונות של ליל הבדולח, של מוות האנושיות עצמה… תגובתי ישירות מהבטן. מבטן מלאה וכואבת, בטן יהודית-ישראלית. אמיצה את!!!
כשאנשי אמנות המשויכים לסקטור של האינטלקטואלים בעולמנו הצר , משמיעים קול זעקה טרנדית נגדנו , נופל לי האסימון לגבי התהייה מימים ימימה לגבי עם תרבותי , חובב אמנות שהתדרדר לתהומות השפל של המין האנושי אי פעם .
מסתבר ששנאה ואלימות חבויה בכוווולם וזה כנראה מתחיל באלימות מילולית…..
בימים קשים אלו אכן מתהווה כאן כדור שלג , שמבוסס ברובו על התעלמות מעובדות אמת ותשפוכת גדושה של ידיעות כזב . אבל כשמדובר בטרנד…את מי זה מעניין….
האלימות הזו חובשת גם את הכובע של "משטרת המילים" , סוג של כפייה רעיונית היישר מבית היוצר של אבירי חופש הדיבור…והתוצאה ? אמנים ידועים נאלצים לשלם מס שפתיים לטובת "שני הצדדים" רק כדי להמשיך לשרוד ולהתפרנס מעיסוקם , אך רובנו חוששים להגיד בקול רם את האמת הפשוטה שאנחנו חשים ויודעים .
תודה דבי על פוסט אמיץ ומרחיב אופקים , כשכדור השלג העכור יגיע למימדים של קרחון מזרה אימה , אזכור לך את האצבע שניסית לדחוף בניסיון לעצור…..תודה שבחרת לצאת מאזור הנינוחות של השתיקה , למרות שאולי הפסדת כמה טווסים יהודים שאוהבים להתהדר בנוצות לא להם .
נוצות כידוע עפות לכל עבר ברוח ברגע האמת….
כדאי שתתני גם התייחסות שלך. התורמים היהודים מכובדים ביותר . ישראל יצאה במלחמת הגנה לאחר פרובוקציות של ארגון טרור-החמס. וכו'.