חלום ציוני – מוזיאון ים המלח

לפני כעשור האמן ספנסר טוניק הגיע לישראל למיצב עירום המוני, כדי להביא לתהודה עולמית ביחס לירידה הדרסטית של מפלס ים המלח. בעזרת 1,200 משתתפים וכיסוי תקשורתי בינלאומי, ים המלח זכה למעמד אתר מורשת עולמית ומוכר כיום כפלא השמיני של העולם. על הקשר הישראלי של טוניק ועל הדרך מהמיצג הראשון לקמפיין גיוס ההמונים הנוכחי, שיביא אותו שוב לישראל.

@itamar_grinberg
צילום אוירי של מיצב הענק של ספנסר טוניק בים המלח. קרדיט: איתמר גרינברג

אין אחד שלא זוכר את ביקורו השנוי במחלוקת בישראל, של אמן המיצבים האנושיים ספנסר טוניק ב– 2011. כןכבר עשר שנים עברו מאזשהפשיט״ 1,200 מתנדבים שהצטלמו עבורו עירומים בים המלח, במטרה לעורר מודעות לים ההולך ונעלם. ״אם הייתי יודע אז את מה שאני יודע עכשיו, לא הייתי מביא אותו. לא ידעתי מה המכשולים הפוליטיים שיעמדו בפני״ אומר ארי פרוכטר, האחראי לכל שיתופי הפעולה של טוניק בישראל. ב– 2016 הוא ביקר כאן שוב, ביקור מאד חסוי לאחר ההמולה התקשורתית וההתנגדות הפוליטית שעלו בביקורו הראשון. הפעם זה היה כדי לעורר מודעות לבולענים שחיסלו את חוף מינרל, שם צילם ב– 2011. רק 16 משתתפים היו במיצב השני ומסיבת העיתונאים נערכה אחרי סיומו.

עכשיו זה קורה שוב. טוניק אמור להגיע שוב לישראל בחודש אוקטובר כדי לצלם פרוייקט נוסף. המטרה הפעם, היא לקדם חזון של מוזיאון חדש שיוקדש כולו לים המלח, חזון שנרקם בתוך מוחו הקודח של ארי פרוכטר.

ארי פרוכטר

פרוכטר, 50, הוא עוף חריג במחוזותינו. הוא מודה שקשה להגדיר אותו. מצד אחד, אספן אמנות ויזם חברתי בדגש על אמנות, פטרון אמנות חברתימצד שני, איש הייטק וגם ציוני נלהב. הוא גדל בניו יורק. בגיל 16 הקים שם מפעל אופנה מצליח, של חולצות טי שעוטרו על ידי אמנים. את המיזם האופנתי, בוינג שמו, ניהל במשך 10 שנים, ובגיל 26 מכר אותו לשותפו ועלה לארץ. השנה היתה 1997 והוא הגיע לתוכנית סטודנטים יהודיים בערד, שם פגש את אשתו לעתיד. פרוכטר עשה מעבר מאופנה להייטק וקיבל עבודה במיקרוסופט בסיאטל. אז הוא עזב את הארץ לסיאטל. המשפחה שבה לארץ בשנית ב– 2007.

״תמיד אהבתי אמנות ואספתי ככה בקטנה. דודה שרלוט, שהיה לי קשר אישי אליה אספה אמנות והכירה את האמנים שאספה. היא ייעצה גם לי ליצור קשר עם אמנים שאני אוהב״, נזכר פרוכטר. שרלוט הלא היא שרלוט ברגמן, אספנית ופטרונית אמנות שעלתה לארץ בשנות הששים והיתה מעורבת בהקמת מוזיאון ישראל ובאישור ראש העיר דאז, טדי קולק, בנתה את ביתה בשטח המוזיאון ושם חיה עד מותה ב– 2002. ב– 2007  הצטרפתי לחבר הנאמנים של מוזיאון תלאביב והייתי מאד מקורב למוטי עומר ז״ל. הוא שאל על אמנים שאני מכיר וסיפרתי לו על הקשר שלי עם ספנסר טוניק״.

כך הכל התחיל - הכתבה עם צילום של טוניק

איך נוצר הקשר שלך עם ספנסר טוניק?

״ב– 1992, בעקבות  הצלחת חברת האופנה שלי בניו יורק, המגזין Paper עשה עלי כתבת פרופיל ושלחו אותי לסטודיו של צלם צעיר לצלם אותי למגזין. שמו היה ספנסר טוניק.  הוא היה אז בתחילת דרכו והתעניינתי לראות מה הוא עושה. הוא בדיוק סיים את SVA – בית הספר לאמנות ויזואליתועשה בעיקר צילומי רחוב בניו יורק – גם של דמויות בעירום. החלטתי לתמוך בו דרך החברה שלי ונתתי לו חשיפה דרך המותג. נשארנו בקשר ועקבתי אחרי התפתחות הקריירה שלו״.

בעקבות הקשר עם טוניק, מוטי עומר ז״ל הציע לו לעשות פרוייקט. ״הצלחתי לגייס סכום אדיר של  117,000$ כדי להביא את טוניק לארץ. היו לו שני לוקיישנים בראשתלאביב או ים המלח. הוא זיהה את הייחוד של ים המלח והשאר היסטוריה״. ואכן, זה הפרוייקט האמנותי הגדול ביותר שנעשה בארץ והוא עשה כותרות ועורר תשומת לב בכל העולם. כחצי מיליארד בני אדם נחשפו אליו וגם למצב הקשה של ים המלח. התיירות התפתחה וים המלח הוכר באחד משמונה פלאי עולם אבל מדינת ישראל לא הרימה את הכפפה ולא הקצעה את המשאבים הדרושים כדי לעצור את האסון האקולוגי הפוקד את האיזור.

מאז הפרוייקט, פרוכטר הפך לשגריר של ים המלח. הוא חבר לנועם בדין, צלם עיתונות ואקטיביסט סביבתי וכדי לעורר את המודעות לכך הקימו את פרוייקט ים המלח בהתחדשות כעמותה המוקדשת לתיעוד השינויים הדרמטיים של ים המלח והסברה סביבתית באמצעות יוזמות חינוכיות ותיירות תוך כדי עבודה לפתרונות שיסייעו להצלת ים המלח. קצב הייבוש של ים המלח הוא עצום, כפי שאפשר לראות בסרטון לעיל.

אמנות הטבע בים המלח. צילום: דבי לוזיה

מוזיאון ים המלח?

״הרעיון של המוזיאון התחיל לפני כמה שנים. קשה מאד לבנות מוזיאון פיזי אז הוחלט בשלב ראשון ליצור מוזיאון במרחב הוירטואלי שכל אחד יכול לבקר. ואם זה יהיה מוצלח, ניתן יהיה להתקדם בתכנון המוזיאון הפיזי. אז הוצאנו קול קורא לצילומים שנעשו בים המלח. קיבלנו 15,000 דימויים של 3,500 צלמים מכל העולם ולבסוף נבחרו 40 צילומים שמוצגים במוזיאון ים המלח הוירטואלי אבל הוצגו גם פיזית בערד.

השלב הראשון היה המוזיאון הוירטואלי, השלב השני הוא הפרוייקט הבא של טוניק כדי לעורר מודעות למוזיאון ים המלח. המיצב יתקיים בערד, צופה על ים המלח, קרוב מאד לאתר שהעירייה ייעדה למוזיאון. מעבר לסינטימנטים שיש לי ערד, כמקום הראשון שהגעתי אליו כעולה חדש, לערד יש חזון לתיירות אקולוגית. אני רוצה לייצר הטבות חברתיות וכלכליות לעיר ואני מרגיש שראש העיר ניסן בן חמו הוא פרטנר רציני ונלהב.

הדמיה של מוזיאון ים המלח הוירטואלי

החזון

צריך באמת להיות גם ציוני נלהב וגם נאיבי במידה כדי להגות חלום גרנדיוזי שכזה אבל אנחנו הרי יודעים שבזכות החולמים האלה, כמו ארי פרוכטר, קורים דברים נפלאים. ״ההשראה שלי היא בילבאושהגוגנהיים שם אותו על המפה. אני רוצה ליצור משהו שיביא אנשים. אני רוצה ליצור חוויה אימרסיבית דיגיטלית. יהיה שיתוף פעולה עם גלריה פייס שפתחה עכשיו את Superblueחלל אימרסיבי במיאמי. הם מוכנים לתמוך ולתת מניסיונים הטכנולוגי לטובת המוזיאון. מחוץ למוזיאון אני רוצה להציב פסלים ואני מתכנן גם להציב כדור פורח שניתן יהיה לראות ממנו את נוף ים המלח. היעד שלי הוא מיליון מבקרים בשנה.״

אם הוא יצליח לממש את חזונו, סביר מאד שכל האיזור ירוויח ממנו, ובמיוחד ערד. אם לשפוט לפי ההצלחה של בילבאו, היא תהפוך לפנינת תיירות אטרקטיבית במיוחד.

קמפיין גיוס הכספים הנוכחי מיועד לממן את הפרוייקט החדש של טוניק בערד. החשיפה העולמית לה זכה הפרוייקט הקודם וההשפעה החיובית שלו על ים המלח מביאה את פרוכטר לחשוב שרעיון המוזיאון יקבל חשיפה עולמית. המטרה של פרוכטר לעזוב את העבודה שלו בהייטק ולהתמקד בגיוס כספים למוזיאון. ״מעולם לא תכננתי או בניתי מוזיאון אבל יש לי שותף מדהיםספנסר טוניק״.

אז האם יקום מוזיאון ים המלח? התשובה לשאלה זו תלויה גם בכם. כל תרומה לקמפיין גיוס ההמונים תקדם את מימוש החזון. לחצו כאן כדי להגיע לעמוד הקמפיין ותרמו להצלחתו.

רוצים לשתף פוסט זה?
תפיצו את האהבה. תודה

עוד לא רשומים לקבל עידכונים
שבועיים במייל? כדאי!

לפוסט הזה יש 3 תגובות

  1. חנה סדן

    תודה להבהרה. בין מיצב למיצג.

  2. צביקה אפוד

    המושג “מיצב” נולד אצל אנשים כבדי שמיעה ששרתו בתותחנים. המושג הנכון הוא “מיצג” שבא מהצגה

    1. Debby Luzia

      אז זהו שלא – האמן ספסנר טוניק בעצמו מגדיר את יצירותיו כמיצבים, על אף שהם עשויים מאנשים חיים. הוא מתייחס אליהם כפיסול אנושי ולכן השימוש במונח ״מיצב״ הוא הנכון כאן.

כתיבת תגובה