התערוכה של נומה בר במוזיאון תל-אביב מסתמנת כבלוקבאסטר המוזיאלי של 2026. נומה בר, או בשמו המלא אבינועם ברנשטיין (יליד 1973, עפולה). הוא אחד המאיירים המצליחים בעולם. אין יום שבו לא מתפרסם איור שלו, או באחד המגזינים הנחשבים בעולם, או כעטיפה של ספר (כל ספרי מרגרט אטווד מאז סיפורה של שפחה, כל ספרי הארוקי מורקמי, רק לדוגמה). נומה בר חי בלונדון מעל 20 שנה והאבסורד הוא שעל אף הפופולריות שלו בעולם, בישראל כמעט לא הכירו אותו.
מצד שני
כותרת התערוכה ״מצד שני״ מרמזת על המורכבות של יצירתו הפשוטה, לכאורה. האובייקטים אף פעם אינם פשוטים כפי שהם נראים במבט ראשונה. מצד אחד – זה כלב אבל מצד שני יש גם חתול ואולי לא ראית את זה מיד. ואכן, זוהי תערוכה שדורשת מעורבות מלאה של הצופה, שכאן אינו חולף על פני העבודות אלא נמשך אליהן ומשקיע בכל אחת יותר מהממוצע של שש שניות, שאומרים שזה מה שאנשים מקדישים בממוצע לצפיה ביצירת אמנות.
על פי הציורים שצייר בילדותו, המוצגים בתערוכה, ניתן להבחין כבר בגיל מוקדם ביצירתיות ובמבט ייחודי על העולם. הגאוניות של נומה בר היא בתמצות: איך להביע רעיון במינימום אמצעים. בין אם זה איור לספר של מורקמי או סומת לקמפיינים פרסומיים של קוקה קולה בעולם – העבודות של בר דורשות מבט נוסף כדי לזהות את התחכום הרב. לוקח רגע לזהות את בקבוקי הקולה בתמונות לעיל.
הגאוניות של נומה בר באה לידי ביטוי בכל התערוכה אבל בעיקר אהבתי את איוריו לטור שבועי של מגזין הולנדי, שמעלה בכל שבוע דיון בסוגיות אקטואליות בתחומים שונים. שני אנשים מעלים דעו בעד ונגד והאתגר של נומה הוא לא לתת תשובה אלא להציף, באמצעים ויזואליים את הדלימה.
קיץ תל-אביבי
כאן בתערוכה נדרש ריכוז כדי לעבור, בעבודות רבות, מהפוזיטיב לנגטיב – מהדבר עצמו אל השטח שמסביבו, שם מסתתר אלמנט נוסף, שחשיפתו מעוררת סיפוק רב. למשל, בעבודה היחידה שנעשתה במיוחד לכבוד תערוכה זו, שמוקדשת לעיר תל–אביב ומורכבת כולה ממטקות – עובדה שאינה בולטת מיד!
הכישרון של נומה הוליד דימויים שעשויים כולם ממטקות וכדורים ורק דבר אחד אין בה – האלמנט הצפוי ביותר של אנשים משחקים מטקות. כשהחל לתכנן את העבודה והתחיל לצייר, הבין בר שהוא לא מתעניין בפרטים הטכניים של המטקות או במראה של אנשים כשהם משחקים. מה שריתק אותו הוא מה שקורה במחשבותיהם, מה הם רואים, ואיך הם מתקשרים באופן לא מילולי – כמו העבודות של בר עצמו.
״אני אוהב מטקות״, אומר בר, ״זו פעילות פשוטה אך עוצמתית, מעין דיאלוג מטאפורי בין שני צדדים, תחום שאני חוקר ב־25 השנים האחרונות.
זוהי רק דוגמה אחת מני רבות. ההשתתפות הפעילה שנדרשת מהמבקרים הופכת את הביקור לחווייה שהיא גם מעניינת וגם מספקת.
קיר ותשוקה
ביקרתי בתערוכה שבועיים אחרי פתיחתה בליווי אישי של האוצר יובל סער, שההתלהבות שבה הוא מדבר על התערוכה לא דעכה כהוא זה, למרות שעשה זאת כבר עשרות פעמים. גדעון עפרת כתב שאוצרות היא קיר ותשוקה וזה בהחלט המקרה כאן. ההיכרות המוקדמת של יובל עם נומה, התשוקה שלו לעיצוב והקשרים הטובים שלו בשדה הביאו את סער להציע למוזיאון תל–אביב תערוכה של מאייר ישראלי, שבארץ כמעט לא היה מוכר. מנהלת המוזיאון טניה כהן-עוזיאלי והאוצרת הראשית מירה לפידות זיהו את הפוטנציאל ואמרו כן. זו לא הפעם הראשונה שיובל סער אוצר תערוכת איור מוזיאלית. ב-2023 אצר במוזיאון הרצליה את תערוכת איור ״ספרו לי עוד״. אפשר לומר שיש לסער זכויות רבות בשילוב איור בתחום האמנות בישראל, בעיקר מאז שייסד את שבוע האיור בשנת 2014. בהקשר זה הבעתי את המחשבות שלי על איור ואמנות בפוסט מ- 2021.
זה לא מובן מאליו לבוא למוזיאון כדי לבקר בתערוכת איור. הגישה המולטי–דיסציפלינרית לתערוכות מוזיאליות משקפת את טשטוש הגבולות בין תחומי האמנות והעיצוב. בנוסף, מסתבר שתערוכות איור פופולריות! 50,000 איש כבר ביקרו בתערוכה במהלך החודש מאז שנפתחה. מספר מדהים!! בעת ביקורנו, כמות עצומה של קהל גדש את אולמות התערוכה, קהל בכל הגילאים – מנכדתי בת השנה וחצי (ביקור ראשון במוזיאון!!) ועד לגיל השלישי. לא מעט אנשים ניגשו ליובל במהלך הביקור והחמיאו לו, כבר אמרו שהיו יותר מפעם אחת!
כיום ישנן שתי גישות בתחום המוזיאולוגיה – האחת היא הגישה האליטיסטית והשניה מבקשת להפוך את המוזיאון למעין מרכז קהילתי, שייתן מענה לציבור רחב ויבטל את הרתיעה שיש לאנשים רבים מביקור במוזיאון, מחשש שלא ירגישו שם בנוח. לדעתי, מוזיאון יכול להכיל את שני המרכיבים האלה – גם להציג יצירות מופת ואמנות משובחת וגם למשוך קהל רחב, כפי שהתערוכה של נומה בר עושה. השאלה היא כיצד המוזיאון ימנף את ההצלחה הזאת.
נומה בר – ״מצד שני״ אוצר יובל סער. עוזרת לאוצר: אפרת לוי. מוזיאון תל-אביב לאמנות. עד 16.1.27
רוצים לשתף פוסט זה?
תפיצו את האהבה. תודה
[addthis tool="at-below-post"]
תודה על אינפורמציה מעניינת, אולי התערוכה תתגלגל גם ללונדון
תודה, נהניתי מהתערוכה – וגם מהפוסט
שנה טובה ושקטה לכולנו
תודה!
פוסט מאד מעניין.
סוף שבוע שקט,
ושנה טובה , שקטה ופורייה.