ישראל והביאנלה

הביאנלה הראשונה בוונציה התקיימה ב– 1895 והג׳ארדיני, גני הביאנלה, התמלאו אט אט בכ– 30 ביתנים לאומיים. הביתן הישראלי – שתוכנן על ידי האדריכל זאב רכטר – הוא חדש יחסית ונפתח בשנת 1952 ב״חצר האחורית״, כביכול, של הביתן האמריקאי, אליו הוא צמוד. זוהי זכות גדולה באירוע שמציגים בו השנה 90 מדינות, שרובן חולקיות מרחבים בארסנלה (המתחם השני של הביאנלה) או בחללים שונים ברחבי העיר. מלבד שנת 1974, לאחר מלחמת יום כיפור, ישראל משתתפת בכל שנה בביאנלה וכך גם השנה, עם האמנית רות פתיר.

השנה אינה שנה רגילה וכפי שכולנו יודעים, הסנטימנט האנטישמי נמצא בעליה משמעותית מאז מתקפת השבעה לאוקטובר. עולם האמנות הגלובאלי מקוטב אף הוא ורבים משתתפים בעליהום על ישראל. ב– 19.10, פורסם במגזין ארטפורום מכתב חד צדדי, התומך בפלסטינאים ומתעלם לחלוטין מהפוגרום שהתרחש כאן ב– 7.10. מה שקרה מאז הוא לא פחות מצונאמי בעולם האמנות, כאשר בתגובה פורסמו עצומות בעד ישראל ועוד עצומות נגדה – כולל עצומה שפורסמה השבוע ובו התבקשו מארגני הביאנלה בוונציה לא לאפשר לישראל להשתתף השנה בביאנלה, בגלל מה שהעצומה מכנה ״רצח עם״. לשמחתנו, היוזמה נקטעה מיד על ידי שר התרבות האיטלקי ובעקבותיו אף יצאה הודעה רשמית מהנהלת הביאנלה שלא יתקבלו עצומות או דרישות לחרם. צריך לזכור שגם איראן משתתפת בביאנלה – המדינה הפונדמנטליסטית ומעודדת הטרור הגדולה בעולם. גם סין הקומויסטית שאינה חזקה בזכויות אדם.

חשוב שישראל תהיה נוכחת גם השנה באירוע האמנות החשוב בעולם אבל הכי חשוב שחטופינו וחיילינו ישובו הביתה בשלום ובמהרה.